פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:יב

ה' צדיק יבחן. הוא ד"א ודרשה אחרת על מ"ש קח את הלוים והוא בתנחומא סימן ח' שמ"ר פר' ב' סימן ב':

ואח"כ ברכו. שפסוק וה' ברך את אברהם כתוב אחר מיתת שרה שהיה אחר העקדה שהוא הנסיון העשירי:

נסהו בימי אבימלך. ברעבון והוצרך לנדוד למצרים וצוהו אל תרד מצרימה גור בארץ הזאת היא פלשתים ושם רדפוהו וגרשוהו כמ"ש לך מעמנו והוצרך לומר על אשתו שהיא אחותו והיה ירא שלא יהרגוהו ועמד בכל נסיונות אלו ולא הרהר אחר מדותיו וצ"ע דאיתא בב"ר פר' נ"ו סימן י"א שנשבע הקב"ה לאברהם שלא ינסהו עוד לעולם ולא את יצחק בנו ויתכן שהכוונה שלא ינסה אותו בנסיונות חדשים כמו לאברהם אך אלו שכבר נוסה אברהם בהם והורגל בהם לא נחשב לנסיון חדש גם יתכן שיצחק עצמו ביקש בחנני ה' ונסני כמו שבקש דוד ק"ו לאבות גם יתכן שהם מדרשים חלוקים:

וברותי מכם המורדים. ועי' שמ"ר ריש פר' ט' ומש"ש ו' סוף פרשה ו':

ובריתך ינצורו זו המילה. דעת המדרש שמ"ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר היינו בעגל כמ"ש כי איש בבנו ובאחיו כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו היינו במצרים ע"פ מדה ל"א וכך הוא הסדר כי שמרו אמרתיך במצרים האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו בעגל ואח"כ אשר נסיתו במסה תריבהו וגו' ואח"כ יורו משפטיך וגו' ואח"כ ישימו קטורה כסדר שהיו המעשים ודו"ק ואח"כ ברך ה' שקודם הברכה נסה אותם וכנ"ל אצל אברהם ויצחק וכו' ועי' לעיל פר' ג' סי' ז' ועי' כל זה בספרי בהעלותך פסקא ס"ז שהלוים מלו את ישראל במצרים:

אשרי כל ירא ה'. עי' לעיל ריש פר' ה' הנה עין ה' אל יראיו: