פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:י

מנורה טהורה. תנחומא סימן ו' ולעיל סי' ד':

בצל אל היית. צ"ע שהרי משה היה בצל אל בהר עם ה' ולא ידע ואיך ידע בצלאל על שהיה בצל אל יותר ממשה שנכנס לפני ולפנים בהר יותר מהכל ואולי מ"ש בצל אל על בצלאל רומז למעלה ומדרגה בענין מלאכת כלי משכן שהיה בבצלאל יותר ממשה כי משה לא היה חרש וגם כלל גדול הוא שמשה היה מלך ולא עשה בעצמו דבר אלא כל מעשיו על פי צווי ומאמרו וכמ"ש מפורש אצל כל המלאכה שבצלאל והחכמים עשו וגם המנורה כמפורש ועכ"ז נקרא כל המשכן וכל כליו וגם המנורה על שמו של משה וכמ"ש ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר ועי' שמ"ר פר' נ' אצל הארון סימן ב' ג"כ:

הארון והמנורה וכו'. שכל אלו לא היו במקדש שני כלל וגם מנורה בתחלה עשו מנורה פשוטה בבעץ ואח"כ של כסף ואח"כ של זהב:

ישושום מדבר. וס"ד כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון ולבנון הוא ביהמ"ק וחמשה דברים אלו הם כבודו והדרו של ביהמ"ק ובכלל זה שאר דברים שנחסרו בחורבן ביהמ"ק שכולם עתידים לחזור וכמ"ש לעיל פר' י"ב בסי' ד' אפריון על הפירות של זהב שיבשו שעתידים לחזור ג"כ מפסוק זה פרוח תפרח ועל כן כתובים כאן חמש לשונות של שמחה א' ישושום ב' ותגל ערבה ג' תפרח ותגל ד' אף גילת ה' ורנן: