פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יד:ט

הרי נותרו ג' שבטים. פי' שבפרשיות וסימנים הקודמות פי' טעם קרבנות של ט' שבטים ועתה נותר עדיין לבאר טעם של ג' שבטים:

דן ידין עמו. כאחד שבטי ישראל:

היה מביא לחם. כמפורש במדבר ו' וסל מצות ורקיקי מצות וקערה רומז ללחם כמ"ש לעיל פר' י"ג סימן ט"ז בריש:

מן כל ימי נזרו. שמדבר בנזיר טמא יש ע' תיבות בצמצום:

על שפיטת שמשון. כמ"ש שופטים סוף ט"ו וישפוט שמשון את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה ומתיבת דן עד תיבת אחור ע' אותיות בצמצום והתיבות בכלל ופסוק לישועתך אינו בכלל כי אינו על שמשון אלא על שראה שימות אמר א"כ אינו הגואל האמתי וצריך עוד לקוות לישועת ה' כמ"ש ב"ר פר' צ"ח סימן י"ד ופר' צ"ט סימן י"א:

מזרק על שם ויפול. פי' ד"א מזרק ע"ש ויפול רוכבו אחור שנזרקו על ידי תפלתו הפלשתים:

שניהם מלאים. סולת בלולה בשמן שהקערה נגד נזיר טהרה והמזרק נגד נזיר טומאה:

שניהם צריכים סולת. פי' שגם נזיר טמא אף עפ"י שאין בקרבנו סולת אעפ"כ בהכרח לו להביא עוד קרבן טהרה ואז יצטרך לחם וזהו שחתם לפי שנזיר טומאה וכו':

על שטימא עצמו בבת עובד כוכבים. א"כ אין לפרש כפי' הא' על נזירות טהרה אלא בין קודם שגילח ובין לאחר שגילח הרג בפלשתים:

יו"ד דברים. יו"ד מאמרים וציווים על איסור היוצא מן הגפן ואף שדיבור ח' מכל אשר יעשה מגפן היין הוא כפול עכ"ז חשיב ליה על שהוא דיבור בפני עצמו:

והזהב אדום. עי' לעיל פר' י"ג סימן י"ח שיש בזהב מין אחד שהוא אדום והוא זהב פרוים על שדומה לדם פרים:

לעשות לשם שמים. וזהו סימן הקטורת שנותן ריח טוב משל למע"ט וליראת ה' וכמ"ש והריחו ביראת ה':

שעיר עזים וכו'. שעיר על שם שער כמ"ש כי היו ידיו שעירות כאדרת שער ע"פ מדת ממעל:

ג' אזהרות. אף שכלם ביוצא מן הגפן הרי אמרם בג' מאמרים:

ויין ושכר אל תשת. חשיב לי' בחד שמאמר אחד הוא ואף דלעיל חשיב לי' בתרתי משום דבתורה שבא לחדש ולאסור כל תיבה לעצמה הודעה חדשה אך כאן שהמלאך שנה מה שכתוב בתורה חשיב ליה בחד:

שמשלו אביו. של דן לבו מיני נחשים על גודל גבורתו ועל ששניהם מין נחש חשיב לי' בחד:

עשרים שנה. שופטים י"ו ל"א ודורש מדה י' מדבר שהוא שינוי (וזה הכוונה מה שהביאו התוספות בשם הירושלמי וישפוט את ישראל ארבעים שנה היינו שני פעמים עשרים שנה וכן מצאתי אח"כ בהקדמה של מקראות גדולות או של הקאנקארדאנסיע:

וישבו בהשקט. שישבו ישראל בהשקט ממלחמת פלשתים וגם פלשתים ישבו בהשקט ולא נלחמו בישראל:

כנגד הנס שנעשה. שצמא מאד למים ונברא לו מים בשן הלחי:

עין הקורא אשר בלהי. ט"ו אותיות בשם זה וכל קורא יתפלא איך דרשו שהקרבנות שהביאו הנשיאים ירמוז לאותיות של תיבות שכתוב בשופטים אחר כמה מאות שנה אך כבר מפורש בדברי חז"ל שהכל קבלו מסיני אפילו מגילת אסתר וכמ"ש חז"ל אתי יחזקאל ואסמכה אקרא מה שהיה מקובל לחכמים הקודמים בע"פ גם אמרו חז"ל ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל במרכבה אף כי נשיאי ישראל והנביאים ידעו וראו הכל ברוה"ק: