פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יד:ד

תני מעשה בר' יוחנן ב"ב. מכילתא בא פ' ט"ז בריש חגיגה בבלי וירושלמי:

לקבל שכר למביאיהם. שם ושם הגירסא ליתן שכר למביאיהם ובמכילתא שם לקיים מ"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר פי' למען הגדיל השכר בצדקו ציוה מצות רבות ומסיים שם עוד אמר להם איזה דבר חידוש יותר מזה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר בלתי היום אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך אין הדור יתום שר' אלעזר ב"ע שרוי בתוכו:

את ה' האמרת היום. שבח שוה לשניהם שמ"ש ומי כעמך ישראל גוי אחד אמר דוד כן ברוה"ק היינו בשם הש"י:

דברי חכמים כדרבונות. לקמן פר' ט"ו סימן כ"ב פסיקתא פר' ג' סימן ב' ובסוף קהלת רבה ובירושלמי סנהדרין פרק יו"ד וכל דרשה זו מיוסדת ע"פ מדה כ"א דבר שהוקש לשתי מדות אתה נותן לו כח היפה שבשתיהן:

להביא חיים לעולם. שעל ידי חרישתה התבואה גדלה:

מטולטל. שאין לו קביעות מקום אף דת אין להם קביעות חלילה. ת"ל וכמסמרות נטועים שהם קבועים בכותל במקום אחד הרי שנמשלו דברי חכמים לדרבן לענין החיים ולמסמרות בענין הקביעות:

חסר ולא יתיר. שהמסמר ברוב הימים מתחסר שמעלה חלודה ת"ל נטועים שנדמה לנטיעה שמתגדלת תמיד ואף שהנטיעה ג"כ סופה לירקב הרי מעלה נטיעות אחרות תחתיה וכן העוסק בתורה מתגדל ונעשה כמעיין המתגבר אלא שהנטיעה אינה חזקה ע"כ נמשלה למסמר ג"כ לענין החוזק והקביעות:

האיך אני למד תורה. הלא הכל בספק ואין דבר ברור:

מרועה אחד. רועה זה משה שפרנס את ישראל כרועה במדבר מ' שנה וכמ"ש לקמן סימן זה במ"כ מרועה נוטריקון משה רבינו עליו השלום:

וידבר אלהים את כל הדברים. שהאוסר מביא ראיה ממקום זה והמתיר מביא ראיה ממקום אחר אלו ואלו דברי אלהים חיים וההלכה ע"פ רוב וכך היא דרכה של תורה:

כלשון הזה וכו'. במכילתא מקום מאמר זה בריש הדרשה כאשר כתבתי ובריש חגיגה כמו כאן:

המשנה קרא אותו מרדע. אהלות פר' י"ו משנה א' האיכר עובר ומרדע על כתיפו במלמד הבקר שופטים ג' ל"א להציב הדרבן ש"א י"ג כ"א:

כשהוא משמרם. שכתוב מסמרות בשי"ן שמאלית לדרוש משמרות ושמורה ג"כ:

ומשתרשים בכל הגוף. כמ"ש באבות כל שמעשיו מרובים מחכמתו דומה לאילן ששרשיו מרובים וענפיו מועטים וכו':

נכנס לתלמוד. בית התלמוד לבית המדרש ומלמד תורה ברבים:

ושאר כל הימים מדבריהם. ואיך יברך כמו על של תורה ותירץ שדברי חכמים כמו של תורה וכמ"ש ולא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך:

סתומה. כמ"ש והיו לטוטפות ולא פירש איך ומה וכן פרי עץ הדר ולא פירש:

וכלה סימנים. אין פירושם נגמר במקום אחד רק עניה במקום זה ועשירה במקום אחר והתיבות נדרשים לגז"ש ובכל המדות:

ויותר מהמה. הכוונה מסיפא דקרא עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר וכמ"ש בסמוך:

מהו מהמה. ובפסיקתא שם הגירסא מהומה נכנסת בך ובקוה"ר מפורש יותר וכאן דורש מהמה נוטריקון מה מה וכמ"ש ארוכה מארץ מדה וגו' וכמ"ש חז"ל אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמסין ושמים וארץ יריעות אין מספיקים לכתוב תורה שלמדתי מרבותי:

מסיר יצה"ר. שיזכה ללב בשר ועי' פסיקתא פר' א' סימן ג' מהו כל בשר כל מי שבשר יצרו בעוה"ז וזהו מ"ש כאן יגיעת בשר:

בי שרים ישורו. ודורש בשר מלשון שר שיבא למדרגת שר כי תיבת בשר מיותר שהיל"ל ולהג הרבה ביגיעה ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל ומדה י"ז ומדה ט':

כדור של בנות. שאם כפשוטו היל"ל כדרבנן ע"כ דורש כדור בנות נוטריקון ודרשה זו העתקה ממקום אחר:

כח של ברזל. זהו שאמרנו בריש הסימן שכל דרשות אלו ע"פ מדה כ"א שהוקש לב' וג' מדות:

משמרות. שכתוב בשי"ן שמאלית:

משמרות כהונה. ד"ה א' כ"ד וכ"ה ע"פ מדת מנגד:

הקיש דברי סופרים. במ"ש בעלי אסופות הם הסופרים שאספו דברי תורה ונאספים לבית הועד ולביה"מ ומאספים תלמידים כמ"ש לעיל בדרשה הקודמת שדורשים כ"ד ספרים כמספר המשמרות:

כנגד ה' ספרי תורה. שתקנה של סנדל המסומר היה לזכר גזירה של אומה רשעה שעמדה על ישראל לבטל התורה וע"י סנדל המסומר נהרגו המונים מישראל על כן תקנו באופן מספר התורה:

הם ערבים לשומעיהם. כנטיעה זו ואם לאו כמסמרות נוטריקון כמס מרות ממוסמסים ומרים צלמות ולא סדרים:

אם שמוע תשמעו. שמיעה כפולה שמע מקטן כשומע מגדול שמע מגדול כשומע מסיני מפי הקב"ה וכמ"ש בסמוך:

ויזכור ימי עולם. וס"ד איה המעלם מים את רועה צאנו:

הרי הוא אומר. הביא דרשה זו לכאן שדומה לדרשה הקודמת בשבח החכמים:

המתמנים על הצבור. שרוה"ק שורה עליהם כמו השופטים הקדמונים שבספר שופטים:

ויעצם את עיניכם. וס"ד את הנביאים:

מה ברכה זו. עמק מלא מים המים מכסים על מה שבתוכו:

בבתי מדרשות. על שער בת רבים שמקום בתי דינים נקרא שער כמ"ש ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ובועז עלה השערה ושם נקבצים תלמידים:

כמגדל לבנון. כשעושה התורה ומגדלה ומלבין דברי' צופה פני דמשק יצפה פני אלי' שכתוב בו דמשק:

זכרו תורת משה. כשתזכרו ותעשו התורה יבא אליהו שסמוך לו פסוק הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא.

אין קץ. לא יהיה לו קץ הימין:

ולהג הרבה. כשלוהג הרבה חוץ מן התורה מתיגע בהם שנופל ואין בו כח לקום ונשאר טמון בעפר ואינו ננער מן העפר:

כהדה דתנינן. בריש פרק חלק:

תדע לך מיעקב. פסיקתא שם:

ראשון לכל דבר. ב"ר פר' צ"א סימן ה':

גדעון בן יואש. כמ"ש שופטים ו' ואלפי הדל במנשה וכמ"ש לעיל בסימן א':

דגל מחנה אפרים. במדבר ב':

ירבעם בן נבט. אפרתי מ"א י"א כ"ז וכדלעיל בסימן א':

יהוא בן נמשי. אותיות מנשי: