פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יד:כא

המתפרש בכתובים. ע"פ מדה י"ז שכל מזמור כ"ט מדבר במתן תורה כמ"ש בסוף המזמור ה' עוז לעמו יתן ולמוד מסופו:

ולא היה יוצא. שרק אליו בא הקול מאוה"מ ולא בחוץ:

להתוועד להם. להתראות להם ולהיות אתם ולא לדבר אתם:

ולהתקדש בהם. היינו בנדב ואביהוא וכמ"ש ויקרא יו"ד פסוק ג' הוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש כמ"ש בת"כ וברש"י בחומש בשני המקומות:

וירא כל העם. הרי שהתוועד אתם ואח"כ כתוב ותצא. אש מלפני ה' ותאכל אותם לנדב ואביהוא וזהו ונקדש בכבודי ועי' ויק"ר פר' י"ב סימן ב':

יעידה לדברות. שמ"ש ונועדתי שמה לבני ישראל פי' שיתוועד עמהם לדבר עמהם:

ונועדתי לך. שמות כ"ה כ"ב:

שלא כשרו לעלות. כמ"ש שמות כ"ד א' עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים איש מזקני ישראל וכתוב שם והעם לא יעלו עמך:

שנראו בדבר עם משה. כמ"ש ויקרא י"א וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר עליהם וכמ"ש ויק"ר פר' י"ג סימן א' לאמר אליהם לאלעזר ולאיתמר וכתוב ויקרא י"ז ב' דבר אל אהרן ואל בניו ולא כתוב כן על הזקנים:

שלא נתועדו בדבר עם משה. שלא כתוב וידבר ה' אל משה ואל בני אהרן כ"א אל משה ואל אהרן:

קול לו קול אליו. פירש רש"י ביומא דף ד' שהיה די שיכתוב לו וכתוב אליו למעוט אחר:

מלאכי השרת. במקום הענן כמ"ש לעיל ריש סימן י"ט וכבר היו שם קודם בא משה ונתן טעם שהרי משה לא היה יכול לבוא בענן מקום מלאכי השרת עד שיקרא כמ"ש ויקרא אל משה מתוך הענן ויעל משה וכן שם ויבא משה בתוך הענן וא"כ יכול שהיו מלאכי השרת שומעים הדיבור עם משה:

ויקרא אל משה וידבר. ויקרא א"א:

אף דיבור האמור באוה"מ. ולמה הוצרך לפרש הרי אנו יכולים ללמוד מסנה:

דיבור הר סיני מוכיח. שמות י"ט ויקרא אליו מן ההר לאמר:

שהוא לכל ישראל. כלומר שבא להתראות לכל ישראל וליתן להם התורה דאל"כ גם באוה"מ היה לכל ישראל כמ"ש דבר אל ב"י וא"כ אין ללמוד אוה"מ מסיני והוצרך לפרש באוה"מ:

הרי אתה דן מבנין אב. ולמה הוצרך לפרש באוה"מ וזה בנין אב משני כתובים וצד השוה:

אי מה הצד השוה. בא לפרוך הצד השוה שאין ללמוד אוה"מ מצד השוה שהרי אינו דומה לענין האש שלא היה באוה"מ וע"כ הוצרך לפרש:

אלא לדברות בלבד. לפרשיות שנאמר בהם וידבר וכמ"ש ויקרא אל משה וידבר:

מנין אף לאמירות. פרשיות שנאמרו באמירה ולציווים פרשיות שנאמר בהם ציווי וצ"ע שהרי אין ציווי בלא דבור או אמירה:

להפסקות. הם הפרשיות הפתוחות או הסתומות שלא נאמר בהם וידבר ויאמר:

ומה מי ששומע מפי הקב"ה. שדיבורו בעצמו נותן בינה באדם ומשה החכם מכל האדם ומדבר ברוה"ק יותר מכל הנביאים היה צריך רוח והפסקה להתבונן:

שאין ת"ל ויאמר אלא ויען. עי' ת"כ שם שזה חסר שם ע"כ הוא חסר ביאור שם:

משה משה. שמ"ר פר' ב' סימן ו':

עד שלא נדבר עמו. כמה היה מסרב בסנה וכמה הסתיר פניו מגודל ענותנותו וכן אחרי כן: