פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יד:יט

כתוב אחד אומר. בת"כ בהתחלתו בברייתא דל"ב מדות מדה י"ג ב' כתובים מכחישים כתוב אחד אומר ובבוא משה הוא כאן בסוף נשא וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא הוא בסוף תשא וס"ד כי שכן עליו הענן שאם לא היה כתוב כי שכן עליו הענן הייתי אומר שלא היה יכול לבוא באוה"מ כלל וא"כ הוא מכחיש לפסוק ובבא משה אל אוה"מ אך מאחר שכתוב כי שכן עליו הענן זהו הפסוק המכריע שמ"ש כאן ובבוא משה הוא בעת שלא שכן עליו הענן:

רשות למחבלים לחבל. אם היה נכנס בעת ששכן הענן היו המלאכים מחבלים אותו וכמ"ש אצל הר סיני השמרו לכם עלות בהר וגו' עד אם בהמה אם איש לא יחיה וגירסת הת"כ שנתנה רשות למלאכים לחבל ע"ש ב' פעמים וכן צריך להגיהה כאן כי הענן משכן השכינה אינו מקום המחבלים כ"א מקום המלאכים ודייק מ"ש ולא יכול משה לבוא שפי' שלא היה רשאי כמ"ש ריש וילך לא אוכל עוד לצאת ולבוא יכול היה אלא שלא היה רשאי כמ"ש רש"י שם וכן כאן:

ושכותי כפי. להגן עליך שלא יחבלוך:

אשר נשבעתי באפי. בעת אפי שאז נתתי רשות למחבל וכמ"ש ישוב אפך ותנחמני:

לדבר אתו למה נאמר. הרי כבר כתוב בסדר תרומה שמות כ"ה כ"ב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו' את כל אשר אצוה וגו' ולמה כתב כאן ובבא משה לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת וגו' על כן דורש שבא להכריע שכתוב אחד אומר וידבר ה' אליו מאוה"מ ויקרא א' א' והיינו מההיכל:

יתקיימו במקומן. שלא לפרש הפסוק בא"א חוץ מפשוטו עד שימצא הפסוק הג' המכריע שבוודאי יש פסוק ג' מכריע:

מה ת"ל. תיבת מה נראה מיותר וצ"ל ת"ל ובבוא משה לדבר אתו וגו' שזהו ההכרעה שמ"ש שדיבר אתו מאוה"מ פי' שמשה בא אל אוה"מ והקול בא מעל הכרובים:

כמין סילון. פי' כמין צינור עי' לעיל ריש פר' י"ב ופי' שבא אליו הקול בשביל מיוחד שלא נשמע לכאן ולכאן:

י"ג דברות. צ"ע שהרי יש בתורה י"ח דברות שנאמרו למשה ולאהרן כמ"ש לעיל ריש פר' ב' וש"נ ואם הכוונה שכתוב בהם וידבר אינם אלא י"א ואם יחשוב גם אלו שכתוב בהם ויאמר יש עוד ז' ועי' ריש מכילתא וריש תורת כהנים ובספרי כאן. ועי' בבאורי הגאון באדרת אליהו ריש חקת ישוב לזה שאינו חושב רק הפרשיות שהיו לכל ישראל והם י"ג אך יש עוד חמשה פרשיות שהיה הדיבור רק להם לבד. הראני זאת המופלג הבקי מוה' יעקב בער מהוראדנא:

ובבא משה. היינו מ"ש כאן סוף נשא ואגב פסוק זה הובא כל הענין לכאן ובפסוק זה ג' מעוטים לדבר אליו מדבר אליו וידבר אליו ונועדתי לך שמות כ"ה כ"ב ב' מעוטים ונועדתי לך ודברתי אתך אשר אועד לך שמה שמות ל' פסוק ו' לדבר אליך שמות כ"ט מ"ב. ביום צותו ויקרא ז' ל"ח את אשר יצווה שמות ל"ד ל"ד את כל אשר אצוה אותך שמות כ"ה כ"ב שכבר הובא פסוק זה שיש בו שני מעוטים הנ"ל אלא דכאן מונה הציווים ויהי ביום דבר ה' אל משה שמות ו' כ"ח אלה תולדות אהרן ומשה במדבר ג' א' וידבר ה' אליו ויקרא א' א' עי' בת"כ השינויים ועי' בקרבן אהרן שם:

בג' מקומות נאמר. פי' שבג' מקומות אלו דבר אתו כל הדברות ולא במקום אחר: ויהי ביום דבר שמות ו' כ':

ואלה תולדות. במדבר א':