פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יב:ט

ביום שכלו המזיקים. עי' לעיל פר' זו סוף סימן ג':

נוצר תאנה. משלי כ"ז י"ח וס"ד ושומר אדוניו יכובד תנחומא כאן סימן י"ג וכדלקמן:

מדבר ביהושע. לקמן פ' כ"א סי' י"ד:

זכה לנבואה. שדבר עמו הש"י ולא היה צריך לעמוד לפני אלעזר הכהן שידע הכל בעצמו ברוה"ק וכמ"ש חז"ל שלא מצאנו שיצטרך לו יהושע לעמוד לפניו:

שנתן דוד נפשו. מכילתא בשלח פסוק אז ישיר פסיקתא פר' ב' על דוד ועי' עוד בפסיקתא פר' ה' סימן ב' שאר המאמר על משה שמ"ר פר' ל' סימן ד':

וישב משה לשפוט. הרי שנתן נפשו על המשפט:

צדקת ה' עשה. שמ"ר פר' ה' סימן י' וש"נ:

וראה ועשה בתבניתו. שמות כ"ה מ' משמע שיעשה בעצמו ואין דרך המלך לעשות דבר בעצמו אלא מצוה לאחרים ועומד עליהם ומשתדל בהכנה וכאלו יעשה בעצמו:

וירא משה את כל המלאכה. שמות ל"ט מ"ג משמע שראה הכל בעת שעשו המלאכה וס"ד והנה עשו אותה וגו' ויברך אותם משה ואגב שהביא הפסוק דורש ס"ד שכתוב ויברך אותם משה ולא פירש איזה ברכה וע"פ מדה י"ז בהכרח שמפורש במקום אחר והיינו בתהלים בסוף מזמור תפלה למשה וכמ"ש בסדר עולם סוף פרק ו' ויברך אותם משה מה ברכה ברכם אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם אמרו ויהי נועם ה' עלינו פי' שמשה אמר הפסוק הקודם יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם והדרך הוא השכינה כמ"ש איכה רבתי על פסוק עולליה הלכו שבי לפני צר אז ויצא מן בת ציון כל הדרה וזהו והדרך על בניהם וכן הוא בספרי פנחס פסקא קמ"ג וז"ל מה ברכה ברכם אמר להם יהי רצון וכו' כנ"ל בס"ע וכן מצאתי מפורש במדרש תהלים צ"א שמשה אמר פסוק יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם והם ויהי נועם ה' הוא השכינה עלינו ומעשה ידינו מה שעשו בידיהם ממש וכאן חסר ובשיבוש וצריך להגיהה כמ"ש בשלשה מקומות הנ"ל ולשון הספרי ואע"פ שאינו מפורש בתורה מפורש בכתובים שנאמר יראה וגו' לגלות שדורש מדה י"ז כדרכנו בדרשות המדרש ע"פ המדות:

א"ר חייא ב"ר יוסף. לשון התנחומא פקודי סימן י"א ולקמן ריש סימן ט"ו ובס"ע ריש פרק ז' ספרי כאן פסוק זה:

ויהי ביום כלות. משה משה בעצמו:

ביום הקים. היה פירושו שהקים ביום אחד ולא קודם לכן אך מאחר שכתוב ביום כלות משה להקים משמע שהתחיל להקים מקודם לכן ועתה כלה הקמותיו והיינו על כרחך ז' ימי המלואים שאם לא הוקם ביום ראשון לא היה יכול להקריב וכן כל ז':