פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יב:יז

שש כנגד שי"ב. לעיל פר' ג' סימן ח' וכל אלו שחושב הם ע"פ מדת מנגד:

לא ירבה לו נשים. בכתוב בא הסדר סוסים נשים כסף וזהב כי היזק הרבות הסוסים הוא היזק כללי שלא ישיב את העם מצרימה והיזק הנשים הוא פרטי אך מזיק יותר מכסף וזהב כי יצר של חי מדבר יותר גדול מיצר של דומם כסף וזהב והמדרש חושב לפי חשיבות המינים תחלה מדבר ואח"כ חי ואח"כ דומם גם תאות נשים גדולה מהכל ותאות סוסים גדולה מתאות ממון ע"כ מונה ע"פ מדה ל"א:

ושש מעלות לכסא. צ"ל שנאמר ושש מעלות לכסא ד"ה ב' ט' י"ח ועי' ד"ר פר' ה' סימן ו' באו"א ועיין מדרש אסתר פסוק כשבת המלך:

באיזה צד. פי' באיזה צד היו המעלות:

כנגד ו' רקיעים. ויק"ר פר' כ"ט סימן י"א ועי' כל מאמר זה בשי"ר פסוק יפה את רעיתי:

צב אלא מצוירות. צבועות ע"פ מדת ממעל והוא בספרי:

מטוקסות. מתוקנות ומצויינות מלשון צביון ורצון ע"פ מדה הנ"ל:

והביאו את כל אחיכם. ובצבים ובפרדים ישעיה ס"ו הרי שהם עגלות של שרים:

אלא קמורות. בערך ערך קמר ב' בל"י קורין לעגלות צב קמרון והוא כמין קובע ע"ש וכן הוא ענין קמרוסא שמ"ש צב על שדומה לצורת הצב שכתוב בתורה החולד והעכבר והצב שקורין צערפאחה שיש על גביו כמו קובע עגולה של עצם ובתמונה זו היו העגלות עי' שי"ר פסוק יפה את וגו' הנ"ל:

כצבע של רקיע. דורש צב צבוע ע"פ מדת ממעל ושש כנגד רקיעים שש כנ"ל וא"כ גם הצביע שלא פירש איזה צביע למוד הוא מענינו כצבע רקיע הנ"ל:

שמא ימות שורו. ועתה אם ימות השור הרי יש לו חלק בעגלה ואם תשבר העגלה הרי יש לו חלק בשור:

ויקריבו אותם לפני המשכן. הרי כבר כתוב ויביאו את קרבנם לפני ה' א"כ מ"ש ויקריבו וכו' מיותר ודורש ללמדנו שמסרום לציבור: