פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יא:ו

יתן לך מאור עינים. שמ"ש יאר ה' פניו אליך לא כדרך האור הטבעי שאינו שורה על האדם כי אם כשעומד תחתיו ואצלו בקו ישר וכשהולך משם אינו נושא האור עמו אך אור השכינה אינו מסתלק מן האדם אף כשיהיה בחושך כמ"ש כי אשב בחושך ה' אור לי וזהו קומי אורי וגו' וס"ד וכבוד ה' עליך זרח וגו' ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה:

אל ה' ויאר לנו. תהלים קי"ח כ"ז ושם בספרי מביא עוד פסוק אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה:

מאור עינים. מדכתיב יאר ואין מקבל האור רק העינים ועיני בשר חלושים אינם יכולים לסבול אור השמש וכן עיני השכל חלושים מלקבל אור אלהי והברכה שיחזקו עיני בשר ועיני השכל לקבל אור הטבעי ואור השכלי:

ולא תאירו. מלאכי א' יו"ד על שהיו רשעים לא רצה שיאירו המזבח ומכלל לאו אתה שומע הן שחפץ שהכהנים הצדיקים יאירו המזבח כמ"ש והאש על המזבח וגו' וס"ד וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר:

ונתן לך רחמים. והרחמים והחנינה ענין אחד כמ"ש וחנותי את אשר אחון ורחמתי וגו':

רוח חן. ושפיכת רוח היינו נבואה כמ"ש יואל ג' אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם:

חננו ה' חננו. כן הוא במדרש פפד"א ישן ובמדרש אחר ובספרי הגירסא חננו ה' חננו וגורס שם תחלה רישא דקרא הנה כעיני עבדים וגו' עד שיחננו וא"כ הוא כאן הפסוק בהיפך אך נראה לי שהגירסא הנכונה חננו ה' חננו וכוונתו על פסוק תהלים נ"ז חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי וגו' ואח"כ מביא פסוק של תהלים קכ"ג כן עינינו וגו' עד שיחננו וחן וחננו הכל לשון חנם:

ה' חננו לך קוינו. ישעיה ל"ב ב' וס"ד היה זרועם לבקרים אף ישועתנו וגו' היינו גאולת בוקר: