פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י:ד

הה"ד דברי למואל. הוא ד"א ודרשה אחרת על פסוק איש כי יפליא לנדור נדר נזיר:

באותו הלילה. מדרש משלי וילקוט ל"א סנהדרין דף ע' ויק"ר פר' י"ב סי' ה'. ע"כ שמחו רבים בשמחתו יותר מבשמחת ביהמ"ק ולא כן דעת סדר עולם פרק ט"ו שסובר שנשא בת פרעה בשנת ד' למלכותו. ויתכן שסוברים שנשא אותה בשנת ד' ועכ"ז לא עשה השמחה והמשתה שלה עד לאחר בנין ביהמ"ק שלא רצה לעשות משתה קודם שגמר את הביהמ"ק:

ולכך נקרא שמו למואל. מלך משא ודורש נוטריקון למה אל שמלכותו היה עליו למשא וזהו מ"ש שהשליך וכו' כמו שמשליכים משא:

מעשה היה ונתקרב. משנה בעדיות:

ולא היו יכולים לעשות. פי' שהיו כל ישראל עומדים עם קרבנותיהם של הציבור ושל היחידים ולא היו יכולים להקריב:

כפפתו אמו. כפפתו בתוכחתה כמו שכופפים המוכים על העמוד:

היא גרמה לו. וזהו מ"ש ברי על שמי:

דחקתי ונכנסתי. שישכב עמי שבג' החדשים האחרונים הביאה טוב לולד שיצא מלבן שיהיה לבן וזריז תמיד ולכך הזכירה בטנה שעשתה לשם שמים ומרומז בתיבת בר מלשון ברה כחמה על הלובן:

ודרכיך למחות. כמ"ש ריש קדושין באריכות שהביאה נקרא דרך בתנ"ך וע"י דרכיך תבוא למחות מלכין:

מכאן אמרו. עירובין ס"ד:

לא נברא יין. סנהדרין מ"ג וש"נ ילקוט משלי ל"א:

שהוא רישי ועמלי. תיבת ועמלו מיותר וט"ס שמקומו בשורה הסמוכה לפרש מ"ש ועמלו לא יזכר עוד על מי שמתו לו בנים ובנות כמ"ש ואת עמלנו אלו הבנים באגדת פסח ובספרי סדר תבא:

שאם אין טוענים. טענה של זכות כמ"ש ב"ב כ"ג א':

אל תגזל דל. לעיל פר' ה' סימן י"ב מבואר:

כי אם לבינה. דורש א"ת אם אלא אם ע"פ מדה כ"ו וממעל:

שדבר קשה. כמ"ש כמשא כבד יכבדו ממני:

כמעשה שלמה. השתיה ולקיחת נשים אסורות:

אזהרה הכתובה. שע"י אזהרה זו ישראל הם ברים וטהורים:

חנניא בן אחי ר"י. ובשיר שם בפסוק א' הגירסא ריב"ל ב' פעמים והעיקר כמ"ט כאן ושם צריך להגיהה שחושב שם הרבה תנאים חולקים בזה וריב"ל אמורא היה ולא נמנה עם התנאים לחלוק עליהם:

משום הכי אמר לא תתחתן. ובשי"ר שם הגיר' על שם לא תתחתן פי' שמ"ש והמלך שלמה אהב נשים וגו' עד בהם דבק שלמה לאהבה שכתוב בתורה לא תתחתן בם והוא התחתן ולא שייך לדרוש כן אלא על צדניות חיתיות שהן מן ז' אומות האסורות בחיתון כמ"ש לעיל בסי' כ"ד ובפירושי שם אך שאר אומות שחושב בפסוק מותרות בחיתון ועי' יד"מ בשם ירושלמי ושם הגירסא ר' יהושע:

לאהבה ממש לזנות. ולפי זה שייך על מה שמפורש בפסוק של זנות כולן אסורות:

ומה בר בטני. אזהרה שכתוב בה לצבות בטן על הנואף כמ"ש לעיל פר' ט' סימן מ"ט. ועל הנואפת וצבתה בטנה. איש כי יפליא לנדור נדר נזיר:

אלו ג' אזהרות ברמז. א' על חיתון שבעה אומות ב' א"א מישראל ג' שתית יין:

ג' שמות. בריש שי"ר ובריש קהלת רבה ועוד ד' א' אגור ב' בן יקא ג' למואל ד' איתיאל וד' אלו כתובים במשלי ל"א וצ"ע למה הקדים למואל לאיתיאל וכן לקמן ובשי"ר בקוה"ר. ובפסוק איתיאל קודם וכן בסמוך בפירושי השמות ובשי"ר ובקוה"ר ועי' לקמן בסמוך בפירושי:

בין שעתו. ובשי"ר ובקוה"ר שם הגי' מתמלא בשעתו ומתפנה בשעתו שבשעה שהלך בדרכי התורה אגר אותה והוסיף תמיד וכאשר חטא התפנה מן התורה:

יכול אני להרבות. שמ"ר פר' ו' סי' א' ביתר ביאור עי' מש"ש:

אל למלכים למואל. שם פסוק ד' וכל זה דרך אגב באמצע הדרשה של הג' דברים ופי' השתים:

אמרה התורה. כמ"ש בריש הדרשה שהתורה אם הוכיחתו:

ג' דברים. מרומז במ"ש ג"פ אל אל תתן אל למלכים אל למלכים כנגד ג' דברים:

כנגד נדר נזיר. כנגד הציווי הג' שחשב לעיל ג' אזהרות חיתון וא"א ויין:

מחוקק. היל"ל חוקים ע"כ דורש נוטריקון למחוק חק ופירושו שישכח מליקח מוסר מפרשת סוטה שהמצוה למחקה:

ומנין שחזר שלמה. לשון המדרש מורה שמ"ש כי בער כתוב אחר התוכחה אשר יסרתו אמו וזהו חזר ואמר וכן הוא בסנהדרין דף ע' ע"ב וצ"ע שפרשת כי בער כתוב קודם והנה האיר ה' עיני שדעת המדרש והגמרא לפרש פסוק של משלי ל' דברי אגור בן יקא המשא נאם הגבר לאיתיאל שתיבת המשא מיותר ואין לו באור ע"כ דורש המשא פי' למואל וכמ"ש להלן בריש פר' ל"א דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו וכאילו כתוב דברי אגור בן יקא למואל נאם הגבר לאיתיאל ומ"ש המשא היינו מה שיסרתו אמו שמקומה כאן שתחלה היה המשא שיסרתו אמו ללמואל ואח"כ נאם הגבר לאיתיאל וגו' כי בער אנכי שהיא תשובה על המשא והתוכחה ברוך ה' שהנחני בדרך אמת:

שבכל מקום שכתוב יין. באדם בנח בלוט בעגל ושיטים:

מי שרוצה לקדש עצמו. כמ"ש ויק"ר פר' כ"ד סי' ו' כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא בו קדושה ופירוש הפסוק מאחר שאני בער וגו' איך אדע דעת קדושים ע"כ קלקלתי וזה ע"פ מדה ט' וי"ז: