פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י:יז

וזאת תורת הנזיר. מיותר הוא ועוד שהרי כאן ביום מלאות הוא אחר הנזירות שכבר אינו נזיר ודורש שבא לרבות נזיר עולם ותיבת תורה משמע שבא להשוות כמ"ש תורה אחת יהיה לכם וכן כאן להשוות ועי' לקמן ריש סי' כ"ד:

מיקל בתער מביא. כדין כל נזיר טהור שמגלח:

כי נדר נדר עבדך. היינו נדר נזיר עי' כל זה לעיל פר' ט' סי' כ"ד איך דורש על שנה חודש ושבוע. ועי' ס"ע פרק י"ד שהובא דברי ר' נהוראי ושם איתא שהוא שנת שלשים ושש למלכות דוד:

שנת עשר לשמואל. עי' לעיל פר' ג' סי' ח' ועי' עוד ס"ע פר' י"ג:

לקרבן טהרה. מרבה נזיר לקרבן טהרה בעת שמיקל בתער כנ"ל ולא לקרבן טומאה:

במי שיש פסק לנזירות. זה מביא קרבן טומאה ולא נזיר עולם:

הוא יביא את עצמו. ספרי והשיאו אותם עון באכלם את קדשיהם ויקרא כ"ב ט"ו הלא הם עצמם על שאכלו מקדשים השיאו עון אשמה וכן כאן יביא עצמו שאין ב"ד מכריחים אותו: