פירוש מהרז״ו על במדבר רבה א:י

וכסף פקודי. שמות ל"ט וכסף כקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל. וע"ש ברש"י שם וכן ברש"י בריש תשא כמו כאן:

מיד עלה משה. בששה בסיון שנה ראשונה לצאתם מארץ מצרים וחטאו במעשה העגל אחר מ' יום היינו ט"ז בתמוז ואח"כ היה עוד ב"פ מ' יום בהר עד יום הכפורים וביוהכ"פ נצטוו על עשיית המשכן כמפורש כל זה בתנחומא סוף פקודי ע"ש באריכות ועי' עוד פר"א פרק מ"ו:

ואימתי היה המנין הזה. המפורש כאן בריש במדבר וידבר ה' וגו' באחד לחודש השני בשנה השנית וכמ"ש ואת כל העדה הקהילו באחד לחודש השני שביום שנצטוו בו ביום קיים ומנה אותם:

כשש מאות אלף רגלי. שמות י"ב ל"ז:

ג' אלפים. במדבר א' מ"ו ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והרי יתרים על חשבון של יוצאי מצרים ג' אלפים ה' מאות וחמשים ובזה מסופק המדרש שמנין זה של ריש במדבר לאיזה ראש השנה נמנה אם לר"ה של חדשים שהוא ניסן ראשון לחדשי השנה וכמ"ש ריש מסכת ר"ה שא' בניסן הוא ראש השנה למלכים ולרגלים או שמנה לראש השנה של עולם הוא ר"ח תשרי שהוא ראש השנה לשנים וכו' והוא אמצע שנה של ר"ה של ניסן הראשון ואז החלו למנות להם שנה חדשה ונתוספו להם ג' אלפים ה' מאות וחמשים על מנין של ניסן ראשון שיצאו ממצרים שהיה באמצע השנה של תשרי שקדם לו:

ממחרת יוהכ"פ. כמ"ש לעיל בשם תנחומא ומפר"א ביוהכ"פ נצטוו על עשיית המשכן שאז כלו המ' יום השלישים וירד וצוה על נדבת המשכן ומ"ש לשני בקרים הביאו כמ"ש שמ"ר כר' מ"א סי' ב' וש"נ ומבואר (ועי' רש"י בחומש ריש ויקהל) וגם נדבת של מחצית השקל שמהם עשו אדני המשכן ג"כ בכלל הנדבה שהביאו בשני ימים עם שאר הנדבות והשקלים היה כפי מספר השני שהוא יתר על מנין הראשון ג' אלפים וה' מאות ונ' ומזה ראיה אמיתית שהיה המנין של ריש במדבר באחד לחודש הב' לראש השנה של תשרי שקדם לו וא"כ היתה נדבת משכן חצאי שקלים שוה למנין של ריש במדבר שהיה בשנה אחת שאם נאמר שהמנין מתחיל מר"ח ניסן הראשון א"כ היה ראוי להיות חשבון חצאי שקלים של מחרת יוהכ"פ שוה לחשבון של ניסן הראשון שהיה בשנה אחת אלא ע"כ שמנין של ניסן ראשון הוא באמצע שנה של תשרי שקדם לו וכשהגיע תשרי הב' נתחדש השנה ונתוספו בחשבון של חצאי השקלים ג' אלפים ה' מאות ונ' וכשהגיע עוד לאחד לחודש הב' שהוא באמצע שנה של תשרי שעבר ונמנו אז עוד הפעם היה המנין שוה למנין של חצאי השקלים שאחר יוהכ"פ:

שקלים יתרים. פי' חצאי שקלים היינו אלף ושבע מאות וע"ה שקל או שפי' שהשקלים של ג' האלפים וה' מאות ונ' הם יתרים:

ולכך כלל החשבון כך. עוד ראיה שהמנין מר"ה שאם נאמר שהמנין מניסן וא"כ המנין הג' של ריש במדבר היה ראוי להיות יותר על המנין של חצאי השקלים של נדבת המשכן שאותם שהיה בנדבת המשכן פחות מכ' שנה איזה חדשים נעשו בניסן בני כ' שנה ונתוספו על החשבון אלא שהיו שני המנינים בשנה אחת: