פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ט:ב

וי״א עט״ז ועב״י ובגמרא מנחות ל״ט ב׳ דרחבא ורב יהודה ורבא וגם יש אידך חנא דבי ר״י דנפיק מהך תנא. והנ״מ אי שאר בגדים ד״ת או דרבנן א׳ דיותר ראוי לעשות בגד שיוצא מ״ה ומיהו בסעיף ו׳ ראוי אף להר״ב יע״ש. ב׳ ספק דרבנן לקולא אם יש איזו ספק בשאר בגדים אי חייבין ומיהו למ״ש יו״ד י״א מ״א תס״ז אות ב׳ בסופו ותפ״ט במ״א וט״ז ה״ו דאין לעשות ספק דרבנן לכתחלה ומיהו באין לו בגד אחר וציצית כלל. ג׳ ביש לו הרבה בגדים א״צ לבדוק זה דבדרבנן אפשר לא אמרינן כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן ומיהו ז״א עמ״ש בסי׳ ח׳ במ׳א וט״ז ח׳ ט׳. ד׳ ביושב בציבור ונפסק א׳ מהם בדרבנן בחול י״ל כבוד הבריות דוחה דרבנן עס״י י״ג במ״א אות ח׳. ה׳ אם יש לו ב׳ טליתים משי וצמר ובירך על המשי צריך שיתכוין בפירוש לפטור הצמר לא בסתמא אע״פ שדעתו ללבוש שתיהם עמ״ש בסי׳ ח׳ סעיף י״ב בט״ז ומ״א ראיה מר״ו בא״ר א׳ בב׳י דמצנון וזית יע״ש. ו׳ אם לבש כלאים בזמן הזה בציצית ד״ת י״א דמ״ה עכשיו שרי רק מדרבנן א״כ לא מפסל מ״ה לעדות ובגדים דרבנן מפסל מ״ה כתבתיה בפתיחה. ז׳ אם לבוש טלית בלא ציצית שמכין אותו עד שתצא נפשו ואם עשה ציצית ולא נלקה לוקין אח״כ מכות מרדות אי בדרבנן לוקין בשוא״ת יש נ״מ לפסולי עדות דרבנן עיין פתיחה בזה וטומטום נ״מ ג״כ ועיין ע״ש וצ״ע איך יברך: