פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב פג:ג

ועוד עט״ז ולא הבינותי זה דלשון המחבר כנגדו יורה לפניו וחוץ לד״א וכ״מ במרדכי שכתב דהתיר להם ספסל נקוב מרפרם עומד כנגד ביה״כ ברחוק ד״א וכמ״ש הפרישה דלהמקשה ע״כ ברחוק ד״א וסתם כנגדו היינו ד״א (הפרש יש בין בצדו ובין כנגדו) וממילא אף למאי דמסיק בחדש והזמינה דכנגדו היינו חוץ לד״א וכ״ה דעת המחבר ס״ב מותר כנגדו לא בסמוך כמ״ש בס״א ומ״ש אבל לא בתוכו תוך ד״א מקרי בתוכו וספסל נקוב דין ביה״כ חדש יש לו שהזמינו דהא מעולם לא היה בו צואה רק בכלי שתחתיו וא״כ שפיר אמר מרחיק ד״א אפילו מלפניו ודי דאל״כ מה זה שכתב המרדכי והתרתי להם אדרבה אסר להם כדין צואה אלא התיר להם לפניו ברחוק ד״א כמו ההוא דרפרם ול״ד לש״א דספסל לאו מחיצות מקרי וכמ״ש בט״ז אות א׳ עמ״א אות ה׳ ואי״ה שם יבואר עוד ועא״ר אות ז׳:

אם מותר להרהר בביה״כ חדש בד״ת בנ״ץ סי׳ פ״ה כתב דמותר ובכ״מ פ״ג מק״ש ה״ד משמע דביה״כ חדש אסור להרהר בו יע״ש ואמת דלאו לגמרי שווין דנגדו מותר בחדש אימא הרהור ג״כ מותר כמ״ש ומ״מ מותר להרהר חוץ מביה״כ ומרחץ ודומיא דמרחץ בחדש לא. וממ״ש רש״י ברכות כ״ו א׳ ד״ה מרחץ הרהור אסור לכאורה דר״ל ה״ה בביה״כ שאין צואה הרהור אסור דומיא דמרחץ

ולומר מתפלל דר״ח לאו על ידי הרהור הא ליתא מכמה טעמים ואין להאריך: