פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב פג:א

ויראה לי עט״ז האריך ומסיק דמחיצות המיוחדין לביה״כ י״ל דין ביה״כ וד״א לאחריו ולפניו כמלא עיניו בישן ועמ״א א׳ כ״כ ומ״ש ספסל נקוב לשיטתיה באות ג׳ ועמ״א ה׳ אבל לפי מ״ש הפרישה ספסל נקוב דין ביה״כ חדש יש לו ומרחיק ד״א בחדש ור״ק כנגדו קורא סתם כנגדו חוץ לד״א הוא (הכי מוכח להמקשה ברכות כ״ו א׳ בישן כנגדו ברחוק ד״א וכפירש״י שם וכ״ב ב׳ ראה צואה כנגדו ברחוק ד״א ומש״ה אין חוזר ומתפלל כבסי׳ פ״א ס״ב) ואע״ג בישן ומחיצות קורא כנגדו בסמוך ואין מרחיק ד״א ספסל נקוב אין לו דין מחיצות רק ספסל נקוב ואין גבוה יו״ד וגם אין רחב דעד״ט ובש״ע סתם משמע אף באין גבוה יו״ד עט״ז בסי׳ ע״ט אות ג׳ פיסלא ובאמת רחב דעד״ט ואין גבוה יו״ד הוי כרמלית יע״ש ומיהו מ״ש הב״י דדמי למכוסה צ״ע דשם הוי כקבורין משא״כ כאן דלא הוי רשות אחר. ודעת הפר״ח להתיר בגבוה עשרה (ורחב ד׳ באפשר כדעת הב״ח) והנה בסוכות יושבין וב״ה במחיצות נגד הפתח י״ל ס״ס שמא כהמחבר ושמא כרא״ש בע״ט ס״ב וי״ל מ״מ לכתחלה אין לעשות ס״ס בידים כמו דאין לעשות ספק דרבנן בידים כדבעינן למימר לקמן אי״ה במ״א ב״ג. ועוצם עיניו כה״ג יראה להתיר עמ״א ע״ט ח׳ ולא״ר דמחמיר שם י״ל הכא מודה. והוי יודע להמחבר כל שהוא ברשות אחרת מהני לביה״כ ובע״ט צואה ברשות אחרת מותר מהו רשות אחרת אם דוקא ד׳ מחיצות או שלש מחיצות או אפי׳ ב׳ מחיצות גבוהות י״ט ורחבן דעד״ט הוי רה״י עיין סי׳ שס״ג ובט״ז שם אלא שראיתי להב״ח ז״ל כאן שכתב מחיצות מכל צד גבוה יו״ד משמע דבעינן רה״י גמור עם פתח הא רוח רביעית פרוץ במילואו כרמלית הוי ואנן בעינן רה״י דוקא כעין מ״ש הפר״ח בע״ט לרא״ש והבן וצ״ע: