פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב פ:א

יניח עט״ז. דודאי טלית מותר כל היום אפי׳ טלית גדול מותר בהפחה ולבית הכסא אסור. ומיהו אם לא הניח טלית ובא לו בין אהבה לק״ש יכול להניח בלא ברכה דלבישה לא הוי הפסק רק בתפלה ועיין סי׳ ס״ו אות ד׳ במ״א במ״ש שם ועיין פרישה כאן והוי יודע שהפחה הוא איסור דרבנן ומ״ה ריח רע שאין לו עיקר שרי אף בדידיה ולק״ש ג״כ ורבנן הוא דגזרו ואפ״ה מוטב שיעבור דיש לו תשלומיו לתפלה ולק״ש בסי׳ נ״ח דיעות עא״ר עמד בזה. אבל ביש לו חולי שא״א לו בלא הפחה עפר״ח וא״ר בשם תשובת רמ״א צ״ח מותר להתפלל ולקרות ק״ש דלא אתא דרבנן ועקר ד״ת יע״ש והפר״ח כתב דממתין עד שיכלה הפחה והריח יע״ש וכן תפלה למ״ד דרבנן מ״ע דרבים הוי. והנה תפילין צריכין גוף נקי ואם יש חולי הפחה י״ל דלא אתי דרבנן ועקר לעולם מ״ע דומיא דכלי שיר כבסימן תקפ״ה במ״א ד׳ ואפשר לחלק בין יחיד לציבור וצ״ע. ועיין סימן ל״ח במ״א אות ב׳: