פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב עו:ב

אסור עט״ז ותוכן כוונתו דהר״מ ז״ל בפ״ג הי״ג נקיט הדמיון שטה ע״פ המים היינו דרך הילוך המים ונמצא האדם העומד על שפת המים וכי הרחיק הצואה מפניו הוי מצדדים ומש״ה די בד״א כמו לאחריו משא״כ לפניו ממש עוברת כמו קבועה וצריך כמלא עיניו. ובלבוש כ״כ כמלא עיניו ומשמע מדבריו כמלא עיניו ד״ת אסור דבכיסוי תליא רחמנא עד שיתכסה מהעין ואי״ה בע״ט בט״ז א׳ יבואר מזה וכ״כ הפר״ח אבל המ״א וא״ר נראה דמקילין ועא״ר ד׳ דלא יראה לא קאי אצואה עוברת ודי בד״א יע״ש והיינו להרשב״א בע״ט ס״ב דבעוברת רק מחנך קדוש בעינן ובחידושינו הארכנו ואי״ה בע״ט בט״ז אות א׳ אבאר בהקדמה זאת ועיין ד״מ הסכים קצת דוקא תוך ד״א ובש״ע חזר ולא הגיה כלום וכבר כתבנו כל היכא דאיכא פלוגתא חוזר וקורא בלא ברכותיה ובתפלה אין חוזר ומתפלל ל״מ למ״ד תפלה דרבנן ואפילו למ״ד תפלה ד״ת אין חוזר ומתפלל ועמ״ש אי״ה באות שאחר זה: