פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב עא:ג

ועבי״ד עט״ז בי״ד הביא רק וי״א דאין רשאי ומשמע אפי׳ יש מי שישא משאו (דע״כ אמרינן הלכה כדיעה א׳ בסתם אם ההיפוך מבואר עמ״ש בהנהגות או״ה בפריי לי״ד יע״ש) ומ״ש דאין לעשות ספק דרבנן בידים וכללא הוא ס״ס וספק דרבנן אין לעשות לכתחלה ועמ״א סימן תס״ז אות ב׳ יע״ש. ומיהו י״ל דק״ש מ״ע ד״ת הוי להיפוך ספק תורה לחומרא ומיהו הא בורכא דוקא לענין אי רצה להחמיר מיבעיא הא פטור אף ביש מי שישא משאו תו ליכא ספק תורה ואמנם המעיין באות א׳ יש לעיין בזה. ודע דאין לחלק בין ק״ש דאין חשש ובין ברכות דיש חשש לא תשא ומש״ה החמיר שם בי״ד די״ל דל״ש לא תשא אלא ברכה שא״צ אבל בפטור ליכא לא תשא מידי דהוי אמ״ע שהז״ג בנשי׳ דמברכות ובחדושינו ריש מ״ש כתבנו מזה: