פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרצג:א

ואומרים עט״ז מגיה וכצ״ל ואומרים ויתן לך היינו אחר קריאת מגילה אומרים אשר הניא ויהי נועם ואתה קדוש ויתן לך לאפוקי מכל בו בד״מ שא״א ויתן לך. אח״כ כתב הר״ב ואומרים ח״ק דהיינו אחר תפלת ח״י וקורין המגילה ואא״כ מבדילין לאפוקי מכל בו הביאו הד״מ שם סובר דמבדילין קודם (מטעם שיתבאר בסמוך) והר״ב פסק דמבדילין אח״כ אלא דלפ״ז אין זה מנין לח״ק ולומר דהט״ז מוחק זה ואח״כ מבדילין הוא דוחק ובאר הגולה יראה שהגיה וקורין המגילה ואח״כ מבדילין ובט״ז היה הגירסא וקורים המגילה לחוד והגיה שאומרים ח״ק וקורים המגילה דהיינו אחר קריאת מגילה וקדושה דסידרא אומרים ק״ש ובאר הגולה הגיה אח״כ מבדילין ומ״ש באר הגולה דאשמעינן אפוקי יומא מאחרין א״י למה כתב ואומרים ויתן לך אלא דלאפוקי מכל בו דסובר דא״א ויתן לך ועיין עטרת זקנים ואומרים ויהי נועם (ואתה קדוש) ומבדילין ואומרים ויתן לך יע״ש ואמת שכ״ה בד״מ אות ב׳ בשם מנהגים ועסי׳ רצ״ה בא״ר אות ו׳ דמנהגים סוברים דבשאר ימות השנה נמי מבדילין קודם ויתן לך אבל אנו מבדילים קודם עלינו אחר ויתן לך יע״ש א״כ ה״ה פורים במ״ש נמי מבדילין אחר ויתן לך דמאי שנא עב״י בשם הכל בו דאומר בורא מאורי האש קודם המגילה וי״א שנפטר ביוצר המאורות עפר״ח בשם הר״ש הלוי הפירוש כי הברכה מאורי האש לא שאסור ליהנות בלא ברכה כי בשחרית אומר יוצר המאורות נכלל גם זה רק ע״ש שאדה״ר הביא ב׳ אבנים במ״ש והוציא מהם אש כו׳ לכן מברכין אחר המגילה וכן המנהג אחר המגילה ועט״ז רצ״ח אות א׳ בשם תוס׳ פסחים נ״ג וא״ר שם אות ג׳: