פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרצב:ב

בעוד עט״ז וכוונתו דהא דמביא הטור שאין לשיח בקריאתה היינו שאין להפסיק בין המגילה ובין ברכה אחרונה או באמצע הברכה ורוצה לפרש מ״ש הש״ע שאין לשוח בעוד שקורין אותה היינו הברכה ואמת שלשון הטור דאמר הואיל ומברך אחריה שייכא למגילה משמע דהפסק הברכה אמר אבל להפסיק במגילה ודאי אסור כהלל ועפר״ח כאן. ובהג״ה בתר״ץ ס״ה הבין כאן כפשטיה שאין לשוח בעוד שקורין המגילה והקורא ומפסיק גוערין בו אם לא כדרך שמפסיק בק״ש יע״ש: