פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרפה:ב

חייבים עט״ז העלה דקטן שאין יודע למי מברכין א״י בברכתו ומ״ש א״י בקריאה בלא ברכה אפשר דל״ד הוא דברכות אין מעכבות רק שצריך מדרבנן לברך ג״כ ואפשר להבין דברי קדשו של אדוננו ז״ל מאורן של ישראל כפשוטו למ״ש הרמב״ן ז״ל בהשגה למנין מצות מצוה לברך על קריאת התורה בכל עת שנקרא בה כי שם ה׳ אקרא יע״ש במצוה ט״ו א״כ י״ל ברכות אין מעכבות דרבנן הא ברכה מן התורה מעכב שוב ראיתי שז״א דקריאה בציבור ולברך עליה כבר ברכו בתחלת היום ודעתם על כל היום וברכה בציבור נתקן מדרבנן וצ״ע. גם מ״ש בשם הב״ח קריאת ס״ת מן התורה בכל שבת עיין לעיל בהלכות סוכה דמשמע מדרבנן ומשה תיקן מעצמו ומדברי משה אסמכתא ואין לך קריאה מה״ת רק זכור ופרה וי״א כולן דרבנן עיין במ״א ומ״מ יהא הכל נזהרין. ודע דאם יש לו מנין לילך לשמוע פרשת פרה ולא יהיה שם לקרות המגילה כלל ודאי קריאת מגילה עדיף אע״ג די״א זכור ד״ת כבר יצא בשבת ששמע ויבא עמלק:

ודע שאם לא ברכו ברכת התורה בבוקר ואירע שקראו בתורה בעשרה פרשת זכור בלא ברכה י״ל שצריך לחזור ולקרות אם נאמר ברכה מ״ה דמעכב כמש״ל וא״כ לא נפטר והוא שילמד על אתר וצ״ע גם אי ד״ת א״י אף בקטן היודע למי מברכין דלא אתי דרבנן ומפיק ד״ת. עסי׳ תרפ״ח בטור אם טעו וסברו פשוטה היא וקראו הפרשיות באדר א׳ א״צ לקרותן באדר הב׳ אבל לכתחילה קורין הד׳ פרשיות באדר ב׳ עב״ח וב״י שם תרפ״ח. סימן לקביעת החודש אדר עיין טור ולעיל סימן תכ״ח יע״ש מ״ש לעיל טעו באדר א׳ לענין הפרשיות עיין בד״מ וכ״כ א״ר כאן אות כ״א דצריך לחזור ולקרותן בשני יע״ש. עמ״א ציינתי שם הרבה דינים מיא״צ זכר למצוה יע״ש: