פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרעו:ו

יתחיל עט״ז. אבאר בעזה״י כפי דעתי ההדיוטית. הנה אמרו ז״ל דמניח בטפח הסמוך לפתח אף בבתי חורף כבסי׳ תרע״א ס״ז גם ראוי לברך על הנסים עכ״פ על נר הנוסף כמ״ש הרד״א בשם רבינו יונה בב״י גם עיקר המצוה נר א׳ כי הנוספים למהדרין וגם ראוי כל פינות יהיו דרך ימין ונאמר דהיינו משמאל לימין ובמרדכי פרק במה מדליקין אמרו על מהר״ם ז״ל (הוא מהר״מ מרוטנבורג) שהיה מתחיל בשמאל ופונה לימין ובני ריינו״ס נוהגין כן בשמאל מתחילין ופונים לימין והב״י בספרו הארוך ובש״ע תיקן הכל כי בליל שני ומשם ואילך מתחילין בשמאל על הנוסף ופנה לימין אבל בליל ראשון מתחיל הנר יחידי בצד ימיני יותר דהיינו עד״מ אותן מנורות קטנים שיש להם שמונה פיות הובא בפר״ח ג״כ מניח בבית החורף משמאל למזוזה סמוך לפתח ובליל א׳ מתחיל בצד ימיני שבליל ח׳ יהיה הוא השמיני ובליל ב׳ שני לו מתחיל שני ברכות על הנוסף שנחוסף הנס ופנה לימין וכן תמיד שבליל ח׳ יהיה הנר שהדליק בליל א׳ יהיה שמיני. וכלפי שאמרו ז״ל בפמוטות מותר שרחוקים הרבה זה מזה עסי׳ תרע״א ובא״ר ח׳ אצבע סגי עכ״פ אורך הכלי יותר משמונה גודלין א״כ יותר מד׳ לילות הראשונים אינן בטפח הסמוך לפתח (עב״ח מ״ש רק ליל שמיני הוא ל״ד וליל ראשון הוא ל״ד כאמור) א״כ ראוי לעשות צורת המנורה דנהוגין בקצת מקומות שכל פי רחוק מחבירו יותר מאצבע וב׳ אצבעות יותר טוב עסי׳ תרע״א מ״ש שם ויניח המנורה בשפוד או בתוך חלל הפתח שיהיו כולם בטפח הסמוך לפתח וזהו כוונת המחבר ויוצא הכל כאמור ועמ״א ד׳. וסובר הב״י דמהר״מ בליל ב׳ הוא דהתהיל בשמאל ופנה לימין ובליל א׳ הוא בנר יותר ימיני ובני ריינו״ס ג״כ בליל ב׳ פונים משמאל לימין לא בליל א׳ דלא כבני אויסטרייך זהו דעת המחבר וכ״ש לאותן שמניחים הנרות בחלון או בדלת עצמה כבסי׳ תרע״א שי״ל כן. אבל דעת תה״ד בק״ו שלעולם מצוה באותו נר בטפח הסמוך לפתח אף מניחו בשפוד או בחלל הפתח מ״מ הנר היותר קרוב לצד הפתח הוא המצוה אף מונחים בשפוד או במשקוף ולעולם נר שמדליק ראשון הוא עיקר המצוה א״כ בהכרח בכל ח׳ לילות מתחיל בנר הסמוך לפתח ובו מברך הברכות כולן לא על הנוסף ובני ריינוס ס״ל כמהר״מ במרדכי דפנה משמאל לימין ובליל א׳ מתחיל בשמאל וכן כל ח׳ לילות דבני אויסטרייך מתחילין בימין ופנה מימין לשמאל כדרך כתיבה עבריות שסוברין שזה הוא הפי׳ כל פינות כמ״ש הלבוש והט״ז כו׳ אלא דאכתי קשה על בני אויסטרייך איך מתחילין בימין רחוק מטפח כו׳ ונר א׳ עיקר המצוה לכן עיקר כתי׳ הב׳ שכתב התה״ד דבני אויסטרייך מיירי במי שאין מזוזה בפתח בית החורף שי״א כן הואיל ושוכבים שם ותשמיש מגונה עי״ד ה׳ מזוזה ומדליקין בימין הפתח כבסי׳ תרע״א א״כ מתחילין בימין ופנה לשמאל שיהא נר הא׳ עיקר המצוה בטפח הסמוך ונבטל כל פינות מקמי הא ובני ריינוס מיירי במדליק בשמאל וכן עשה מהר״מ וכ״ת למה ליה למהר״מ ז״ל כל פינות וע״ז תי׳ דנ״מ מסודרים בשפוד דהופך פניו לדרום ומתחיל בנר סמוך לפתח אף מונחים בשפוד או במשקוף וא״כ במניח בדלת עצמה. ועב״י כתב בתה״ד דבני ריינוס מתחילין להדליק בשני בצד שמאל בתה״ד לא כ״כ בשני. ובשאלה מליל ראשון ואילך הדבר בספק וכפי הבנת הב״י הוא בשני כבני ריינוס. ומהרש״ל ז״ל סובר בשפוד הכל בטפח הסמוך לפתח דלא כתה״ד ולפ״ז אפשר יותר טוב מהפך פניו לצפון. והט״ז הסכים להלבוש כה״ג שנרות לפניו בפני האדם ודאי ראוי התחלה בנר יותר ימיני ופנה לשמאל כתיבה העבריות (ול״ד לתרנ״א בלולב כמ״ש הט״ז שם אות י״ג ימין ושמאל דרום או צפון פשיטא תחלה דרום וממילא מערב וצפון משא״כ כאן נרות מונחים בפני האדם תחלה להדליק בנר היותר ימיני) א״כ כשמניח כשורה על הכותל ידליק בליל א׳ היותר לשמאל באופן בליל ח׳ יהיה זה שמיני ובכל לילה נוסף מימין לשמאל ואי כשפוד ג״כ בליל א׳ ביותר סמוך לפתח ואח״כ בנוסף. ומ״ש כשורה מצד ימין הפתח היינו בבית החורף בפנים מניח בכותל בימין חלל כשאדם עומד שם ימינו נגד חלל הפתח דהיינו משמאל למזוזה. ומ״ש נר שאצל הכותל כשפוד. ומ״ש וי״א להתחיל ביותר שמאלי שהוא ימין האדם אפשר ה״פ בליל א׳ יתחיל ביותר שמאלי ובליל ב׳ בנוסף ימין דאל״כ הוי כמעביר על המצות:

הנה בנר מערבי כפי הנראה מפירש״י ז״ל בחומש אותו שבצד מערב הביאותיו לעיל א״כ במנורה בבית הכנסת י״ל כן ואין להאריך כאן. נמצא שיש כאן שלש דיעות כפי הנראה דעת המחבר ודעת תה״ד ודעת הט״ז ז״ל:

ואני העני נהגתי כט״ז להדליק בליל א׳ בנר היותר סמוך לפתח ובליל ב׳ על הנוסף כו׳ ומנורה קטנה בח׳ פיות ראוי שיהא עכ״פ מחותך והפרש בין פי לפי רחב אגודל עסי׳ תרע״ה והבן זה ואם אפשר להניח המנורה כשפוד שפיר דמי כמ״ש מהרש״ל ז״ל: