פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרעג:י

ואם עט״ז משמע מצוה איכא ומדינא אין זקוק ועמ״ש באות א׳ בט״ז מזה מ״ש הטור שמא יחזיר וידליק כמו שמן שריפה יע״ש משמע דאין מצוה כלל ובע״ש יש להחמיר עמ״א י״ב. ומ״ש במניח במקום הרוח כו׳ ואין מברך שנית דשמא לא הוי ברור שיכבה כמו שמנים פסולים דמדליק בהן ועמ״א י״ב והנה משמע בפחות מכשיעור מברך שנית כבסימן תרע״ה ופר״ח שם וצ״ע הא יש ב׳ תירוצים שבת כ״א ב׳ דאי לא מדליק כו׳ ולשיעורא א״כ הדבר ספק ואי״ה בתרע״ה יבואר. ומי שאין לו שמן כשיעור היה נראה דידליק ולא יברך מספק ומכאן משמע דאין מדליק כלל דלשיעורא ודאי הלכה הוא מדמברכין להדליק בלמ״ד כמ״ש הרא״ש בפ״ק דפסחים בשם ר״ת עשו״ת ח״צ ז״ל סימן צ׳ הביאותיו בתרע״ב ועסי׳ תרע״א במ״א א׳ ובהל׳ לולב תרל״א במ״א אות כ״ו. וצ״ע לדינא כי י״ל באין לו שמן כשיעור לא ידליק כלל דאתי למיטעי בשאר שנים מה שאין כן ביש לו נר א׳ יחלק כל שהוא לשאר ויראה דמ״מ מדליק בלא ברכה ביש לו שמן כ״ש ולהרואים לא חיישינן שיסברו שיש כשיעור ולעצמו ידע כנ״ל. ע׳ סי׳ תרע״ד מה ששייך לכאן ואי״ה שם יבואר: