פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרעג:א

ואע״פ עט״ז בטור כתב דלא חיישינן בנ״ח בשבת שמא תכבה ויחזור וידליק שבחול נמי אין זקוק לה ושמא יטה נמי ואסור לשמש לאורה אבל בנר שבת דאסור בס״ד הטעם שמא יטה לא משום שיחזור וידליק. עיין פירש״י ז״ל שבת כ״א א׳ ומ״ש הטור שיחזור וידליק אפשר הכוונה דל״ת נהי דכבתה מדינא א״צ לחזור ולהדליק מ״מ מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק שנית כמ״ש הב״ח ס״ג בשם הליקוטין בשם א״ז דמצוה לחזור ולהדליק אז בשבת יהיה אסור להדליק שמנים פסולים דשמא תכבה ומתוך שמצוה להדליק יחזור וידליק ויחלל שבת דומה לשמן שריפה שבת כ״ג ב׳ מתוך שמצוה לבערו כו׳ יע״ש קמ״ל דאין זקוק לה כלל ואף מצוה ליכא כדמוכח מדפריך שבת כ״א ב׳ מצוחה משתשקע כו׳ אלמא מצוה נמי ליכא הלכך ליכא למיחש כלל. ועיין לבוש ג״כ שמא יכבה ויחזור וידליק או שמא יטה. ובין בין דרכו לשנות זו ואצ״ל זו עסמ״ע ח״מ ע״ב ז׳ ובגמרא נקט כאן לא זו אף זו בדר״ה י״ל קאי אמשנה ובדרב קשה ובחידושינו הארכנו. אין מקומו פה עמ״א א׳ ואי״ה שם יבואר עוד: