פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרסח:א

ואנו עט״ז האריך וביו״ד ר״כ ס״ך דנודר בחג אסור בש״ע אין ראיה די״ל הלך אחר לשון ב״א ומסוטה יש ראיה דף מ״א פ׳ הקהל ביום א׳ דח״ה סוכות בשמינית דהיינו סוף שמטה ונכנס שנה א׳ מתחלת שמטה יע״ש. ועא״ר וא״ז מ״ה לא מיקרי י״ט אבל יום א׳ דח״ה לבני א״י מיקרי י״ט כיון דבני ח״ל עושין אותו י״ט עסי׳ תרנ״ב אות ג׳ וא״ש בסוכה ריש לולב הגזול ל״ש י״ט א׳ ול״ש י״ט ב׳ וד׳ ל״ח י״ט א׳ י״ט ב׳ היינו לבני א״י חה״מ מיקרי י״ט עא״ר. ולענין דינא הכל תליא במנהג ובא״ז וא״ר כתב בלבוש לומר את יום שמיני חג עצרת הזה והט״ז הסכים לרש״ל יום שמיני עצרת חג הזה. אבל הא ודאי אין לומר נוסח שלישי את יום חג שמיני עצרת הזה ע׳ בלבוש והט״ז כתב דא״ל כן דא״כ הוי משמע שהוא רגל בפ״ע לגמרי ואין כן אלא מ״מ טפל הוא לעיקר החג הלכך יאמר יום שמיני עצרת חג הזה ופירוש שמיני הנקרא עצרת של חג הזה של סוכות או יום השמיני עצרת של חג דהיא יום שמיני כו׳ ולמ״ד יום שמיני חג עצרת הזה א״ש טפי יום שמיני של חג הסוכות הנקרא עצרת אבל מ״מ אין להפסיק מלישנא דקרא ביום השמיני עצרת ה״נ בברכה לומר ב׳ תיבות שמיני עצרת ביחד. ולכאורה אין חילוק בין ש״ע חג הזה או שמיני חג עצרת לומר מלת עצרת בלא ה״א בראשונה העצרת. ומה שיש לעיין בהר״מ ז״ל פ״ג דחגיגה ה״ז ובצידה לדרך (בעל באר שבע פ׳ וילך יע״ש) שהאריך בירושל׳ דמגילה פ״ק הקהל מאחרין ולא מקדימין אי״ה יבואר במקום אחר:

כתב בהגמ״נ עט״ז ועמ״א ב׳ די״ל אף ביה״ש של שמיני צריך לאכול בסוכה ואי״ה במ״א יבואר כתב בתשובה עט״ז ועמ״א ג׳ פסק דאין לאכול עד שיהא ודאי לילה וע׳ סי׳ קפ״ח במ״א אות י״ז וט״ז יע״ש לענין יעלה ויבוא ומ״ש תוספת מחול על הקודש הוי ד״ת עסי׳ רע״א במ״א אות ח׳ תו״ש ד״ת מ״ע ובי״ט אי״ה יבואר בה׳ י״ט: