פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרסז:א

גם בשמיני עט״ז סוכה מ״ו ב׳ אתרוג בח׳ מותר סוכה אסורה ערש״י סוכה מצותה כל היום אפשר טיול וישיבה ואולי ל״ג מתרמי סעודה. אתרוג משיצא שחרית יע״ש ועב״י תרס״ה באתרוג בשם הרא״ש מוקצה לשעבר לא אמרינן ובסוכה בעי מיכל בגווה ולעשות מעשה יע״ש בתרס״א והר״ן תי׳ דלולב בז׳ דרבנן לא חזיא ביה״ש דספק לקולא ולכאורה הרא״ש והר״ן ז״ל ל״פ ושניהם צריכי דאע״ג דאתרוג לא חזיא ביה״ש מ״מ איתקצי מחמת ספק יום וצ״ל דלשעבר לא אמרינן מוקצה וגם תי׳ הר״ן צריך דא״כ בסוכה נמי אלא התם ד״ת וכאן דרבנן ומיהו י״ל בע״א. והנה הר״ן תי׳ בסוכה מוקצה למצותה חמור טפי ואמרי׳ מוקצה לשעבר ומאתרוג ל״ק דא״צ מעשה ועוד י״ל דסוכה ד״ת הוקש לחגיגה חמיר טפי משא״כ מוקצה דאתרוג דרבנן י״ל למצותו נמי לא אמרינן ביה לשעבר וע׳ לבוש וא״ר וא״ז ולמ״ש א״ש כדאמרן. ולדידן בסוכה בתשיעי נמי אסורה מה״ט דאי איתרמי סעודה ביה״ש בשמיני עצרת בעי למיכל בסוכה ועא״ר בשם מהרי״ל בסי׳ תרס״ח אות ה׳ וע״ש ואע״ג דבשמיני ביה״ש ספק דרבנן ולקולא כמו לולב י״ל תיקון כעין של תורה כיון דמחמת ספק שביעי הוא ואע״ג דהוי כעין ס״ס שמא שמיני (דבקיאין בקביעא דירחא) ושמא לילה הוא גם כל מה שאסרו חז״ל משום חשש איסור תורה אין אומרים ספק דרבנן ולקולא עי״ד ק״י בגבינות עכו״ם בש״ך ואי״ה במ״א א׳ יבואר עוד. וע׳ סי׳ תרס״ה אות ב׳ בסוכה ואתרוג: