פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב סו:ב

והכי נהוג עט״ז משמע כמ״א אות ד׳ דוקא טלית אין להפסיק לברך דמותר לקרות ק״ש בלא ציצית לכן יניח הטלית בלא ברכה משא״כ תפילין מעיד ע״ש גם תפלה צריכי׳ תפילין ועמ״ש שלימ׳ עיין סי׳ כ״ה ס״ד ומ״א כ״ד אות ג׳ בשם הזוהר ומ״מ הכל הולכין בט״ק. ואפשר אף שאין לו ט״ק מאחר שלא נמצא בפוסקים מפורש דבלא ציצית כמע״ש ואם קרא ב״פ ק״ש אפ״ה מניחין מפני תפלה בברכה. ואם אירע שהביאו לי תפילין באמצע פרק א״ו להמחבר מניחן בלא ברכה ולהר״ב אף באמצע מניח תפילין ומברך כמבואר ס״ח והיינו היכא דא״א בע״א אבל קודם ק״ש ימתין עד בין הפרקים ופשוט הוא אבל באמצע פ׳ ק״ש יניח ויברך מיד ולא ימתין: