פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרנא:טו

נוטלין עט״ז עמ״א כ״ג וא״ר ל״ג ויראה דהט״ז הביא דברי רש״ל שהש״ץ ינענע כדרכו בהלל בהודו כו׳ והט״ז הכריע שבשעת ברכה היינו קודם הלל במקום שאלו היה ד׳ מינים היה מברך עכ״ל ומנענע עתה שחסר אחד מהמינים שאין מברך אין מנענע קודם הלל דלא כדמשמע משו״ת רש״ל דאתי למטעי ולברך גם כן או כדומה ויחידים משמע דעת הט״ז שיטלו ג״כ בלי ניענוע דלא כרש״ל והביא הט״ז ראיה משו״ת מהרי״ל קי״ט וז״ל שם מי שאין לו אתרוג בשעת הלל והושענא ינענע כדרכו בלא ברכה ומדלא כתב דינענע עכ״פ בשעת ברכה סובר הט״ז דבשעת הלל אלמטה לו קאי דמי שאין לו אתרוג ינענע בשעת הלל הא בשעת ברכה לא)( וא״ש ואי״ה במ״א יבואר עוד: