פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמה:ז

אבל עט״ז בסוף סי׳ תרמ״ט הטור רוצה לומר דהר״מ ר״ל דוקא יבש ולא שאר פסולים וכן שאר המינין אתרוג ג״כ פסול דלולב דמיקרי הדר אף ביבש לא שאר מינין וע״ז כתב הטור דלא נהירא דמ״ש זה מזה וא״כ י״ל דגי׳ הר״מ ז״ל ל״ד לולב יבש ה״ה כל הפסולים וכל המינים בשעת הדחק יוצאין בו וכמ״ש המ״מ באמת כן בשם הגאונים בפ״ח מה׳ לולב ה״א וא״כ צ״ע על הב״י מ״ש דרוב הפוסקים ס״ל דיעבד פסול הא הרבה ס״ל דבכל הפסולים יוצאין בשעת הדחק. והר״ב כאן מיירי בעת הדחק ובתרמ״ט לולב יבש הכשיר אף שיש לאחרים כל שאין לו מברך עליו ובעת הדחק דליכא אחר כלל י״ל כל הפסולים משום מום לבד גזול כו׳ מברכין עליו ומיהו הט״ז שם אות י״ב כתב בעת הדחק לא יברך חוץ יבש ואי״ה שם יבואר. מ״ש בדפוס הטור ס״ל כדעת הרמב״ם ט״ס לכאורה וצ״ל בבי״ת בדעת הרמב״ם. עב״ח סוף סי׳ תרמ״ט ועא״ר כאן. ומ״ש משמע דהר״ב מכשיר אף מנקטמו עלים עליונים ג״כ בעת הדחק להמעיין בד״מ ובא״ר וא״ז ובתרמ״ט יבואר עוד בעזה״י: