פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמה:ב

דהיינו עט״ז המ״מ שם פ״ח מהל׳ לולב ה״ג. ובאות א׳ רציתי לפרש ויש חילוק בין אם ראשי העלין כפופים למטה או לאו. ועתה ראיתי הפי׳ הנכון הוא כך דחריות עלים תלוין למטה ובמקום חיבוריהן בשדרה נתקשו וא״א לכפותן וכאלו נשרו ונדלדלו וכמ״ש הב״י וזה שכתב הר״מ ז״ל נדלדלו כעלי החריות. ומשמע הא לא נתקשו כעץ רק תלויות כך למטה ואין עולין מאליהן לשדרה רק ע״י כפיתה כשר הוא וי״ל כה״ג נמי פסול הוא כל שאין עולה מאליהן ומש״ה מצוה ממובחר ליטול לילב שאין עלין תלויות למטה אע״פ שיכול לכפרתן ולאוגדן די״ל כה״ג פסול הוא אבל מדינא כל הראוי לבילה כו׳ כשר ודוקא כחרות שנתקשה וא״א לכפותן פסול אבל כל שעולין מאליהן עם השדרה אע״פ שפרודות קצת משדרה אף מצוה ממובחר ליכא וזהו דהקשה על הר״ב בס״א שכתב שאין פרודות לגמרי דבהא מצוה ליכא רק בתלויות למטה כעלי החריות אלא שאין נתקשו ויכול לכפותן בזה י״א שפסול ומש״ה מצוה לצאת כל הדיעות. ולפי״ז מ״ש הר״ב אם נתקשו עלים וא״י לחברן עם השדרה א״י מה הוא דהא זה בכלל חריות וי״ל עלים נתקשו למעלה אף שעולין בצדדים עם השדרה פסול דאין ראוי לבילה וכפות בעינן עי׳ בהר״ן וצ״ע בכל זה גם במ״מ יש לעיין בפירושו. ומ״ש הט״ז דהיינו כו׳ דקשה ליה דלכאורה הר״מ ז״ל מפרש נדלדלו כפירש״י ז״ל נעקרו ממקום חיבורן בשדרה (ומעורין במיעוט) ופי׳ תלוין למטה הוא פי׳ אחר וחולק ואיך כתב הר״ב דהיינו וז״א דיש לפרש נדלדלו ג״כ תלוין למטה ונדלדלו מאורך השדרה ואף לא נעקרו מחיבורן והבן זה ואין להאריך עי׳ אות ג׳: