פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרמג:א

לפי. עיין ט״ז. סוכה נ״ו א׳ ומ״ו א׳. והב״ח ז״ל פירש גם כן לפי שהזמן חוזר על יום טוב וסוכה טעמא יהיב למילתיה דמשום הכי זמן אחר הסוכה ולא כפירוש רש״י ז״ל בדף נ״ו בעשויה ועומדת ומשום הכי אם אמר זמן בעשייה שוב אומר בסוכה זמן דיום טוב קודם ואחר כך לישב בסוכה או בעשויה ועומדת עיין מ״א ואי״ה שם יבואר. ומה שכתוב בגמרא חובת היום עדיף תרווייהו צריכי א׳ זמן קאי גם כן אסוכה ומכל מקום תדיר עדיף לכן אמר כו׳ יע״ש בב״ח כאן ובסימן תרס״א. ומשום הכי בליל ב׳ דזמן לא קאי (אקידוש) מסיק הרא״ש ז״ל דזמן ואחר כך סוכה תדיר קודם כבסימן תרס״א יע״ש. ויש להוסיף תבלין דמתניתין הילך מצה וחמץ תיובתא ועיין תוספות נ״ו א׳ ד״ה והלכתא והרא״ש ז״ל מפרש והלכתא בשלא היתה עשויה ולא בירך בעשייה זמן דמברך סוכה ואחר כך זמן דקאי אתרוייהו ובליל ב׳ זמן ואחר כך סוכה כסתם משנה הילך מצה וחמץ (ועיין בירושלמי בפרק החליל הלכה א יש תירוץ לזה יע״ש). אבל אדוננו דוד הט״ז ז״ל פירש דהטור קאי אהא דרב אשי דרב כהנא מסדרן אכסא סוכה מ״ו א׳ והוא כמו שכתוב בחדושי הריטב״א שם דודאי מצוה מדינא דגמרא לברך זמן מיד בעשיית סוכה זמן אעשייה ובליל א׳ לישב בסוכה וזמן ארגל ולא פטר לה זמן דעשיית סוכה (התוספות שם ד״ה נכנס ורא״ש שם פ״ד סימן ג והר״ן שם כב ב ד״ה ואם כתבו בדרך אפשר דזמן דעשיית סוכה פטר לזמן דרגל ומשמע דהלכה אינה כן אלא אע״פ שבירך בזמן עשייה שהחיינו מברך שתים בכניסה עיין אליה רבה בסימן תרמ״א ס״ק א) אלא דרב כהנא מיירי בעשויה ועומדת או שכח לברך בזמן עשייה שהחיינו דתניא בברייתא דנכנס בכניסה מיד מברך ב׳ לישב בסוכה וזמן אסוכה של עשייה או אפשר בעשויה ועומדת מברך זמן אקיום מצות סוכה ואי״ה במ״א יבואר בזה. ורב כהנא הוה מסדרן ב׳ ברכות אכוס דוקא דלפי שהזמן חוזר גם על הקידוש היום ומשום הכי היה ממתין ומסדר הכל אכסא דקידושא. וזה שכתבו הטור ושו״ע שהזמן חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה ואילו היתה הכוונה דמשום הכי זמן אחר כך דקאי גם כן אסוכה היה לו לומר לפי שהזמן חוזר גם כן אסוכה ודי בזה אלא אדרבה שחוזר על קידוש היום ואסוכה ומשום הכי ממתין עד קידוש בזמן. אבל זמן אחר הסוכה מטעם דחובת היום עדיף ולשיטתיה בסימן תרס״א דבליל ב׳ נמי סוכה ואחר כך זמן. והנה ממה שכתוב בברייתא מ״ו א׳ אומר שהחיינו נכנס לישב אומר סוכה ולא הזכיר זמן דיום טוב י״ל דזמן דיום טוב אומר בשוק מה שאין כן כשלא אמר בעשיה זמן או בעשויה ועומדת די״ל זמן אסוכה בקיום המצוה מברך שתים דוקא סוכה ואחר כך זמן דליהוי קאי זמן גם כן אסוכה. ולפי זה בליל ב׳ זמן ואחר כך סוכה וזה סייעתא להרא״ש בסימן תרס״א והבן זה. ולענין אם אמר זמן בעשייה אם יאמר ביום טוב משמע בחדושי הריטב״א שיאמר זמן דיום טוב ועדיין צ״ע ועיין סימן תרמ״א ובאליה רבה: