פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלז:א

מי עט״ז ומ״ש המחבר אפילו סוף יום השביעי ובין השמשות ע״י עכו״ם רשאי כבסי׳ רס״א שבות ביה״ש אמירה לעכו״ם כל שיש דוחק וצד מצוה ומדרבנן מצוה לישב בשמיני בח״ל בסוכה. ועי׳ לכוש חולק בין שבעת הימים בתי״ו שטינ״א בלע״ז מפירש״י בחומש כמו שלשת ימים יע״ש דהיינו בכללות הז׳ ימים יע״ש ולהט״ז הוא כפשוטו דהיכא די״ל כפשוטו מפרשינן כפשוטו משא״כ בסוכה כו׳ והלכה כחכמים וע׳ סוכה דף כ״ג בפלוגתא דר״מ ור״י סוכה הראויה לז׳ משמע דכ״ע הכי ס״ל כמ״ש בחה״ר י״ל דאה״נ דרשא זו כפשוטה דצריך לעשות סוכה הראויה לז׳ אבל לדרוש דאין עושין בחש״מ זה לא דרשו חכמים: