פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרלד:ב

צריך עט״ז האריך ותוכן כוונתו כמ״ש באות א׳ דבעינן בסוכה זעז״ט לרבא ממש לא ע״י צירוף והיינו דנפיק ריבועא מיגו עיגולא זעז״ט ומה שעודף העיגול מריבוע אין מצטרף כלל וכמו לר׳ יוחנן בסוכה ח׳ א׳ בעי כך ד״א על ד״א ה״ה לדידן עב״ח ז״ל. ובי״ד רפ״ו סי״ג ועש״ך אות כ״ג המחבר שם פסק דמצטרף שפיר מה שבצדדין בעיגול ואם יש בין הכל שם לרבע ד״א חייב במזוזה אפילו שאין ריבוע מגו עיגולא כהרמב״ם שם דלא כהרא״ש דסבר גם שם ריבוע מגו עיגולא ממש בעינן ועמ״א כאן אות א׳ דלא תקשה דברי הש״ע אהדדי דכאן בסוכה בעינן שישב ראשו ורובו ושלחנו א״א בלי ריבוע ממש משא״כ בסוכה ד״א על ד״א בין הכל ע״י צירוף סגי להר״מ ז״ל לפי דעת הרא״ש והב״י. וע״ש בדפוס במ״א רש״י צ״ל הב״ח והיינו כפי מה שהבין הרא״ש בהר״מ ל״ק מ״ש סוכה ממזוזה וכאמור. ע׳ בסי׳ תרל״א במ״א אות י׳ דצריך זעז״ט בגובה י״ט משמע הכל בריבוע ונוי סוכה דממעטין מהצד ה״ה בגובה י״ט ממעטין זעז״ט מהצד כל גובה י״ט וצ״ע בכל הני אי מ״ה פסולה סוכה כה״ג או מדרבנן עסי׳ תרכ״ט במ״א אות כ״ב וע׳ גמ׳ סוכה י׳ ב׳ שלוחי מצוה אנו ופטורין מסוכה ועתוס׳ ועח״ר שם ויראה דלמ״ד נוי סוכה המופלגין ד״ט פסולה מדרבנן ומש״ה חשיב להו כשעת הדחק וכאין להם סוכה אחרת מש״ה ישבו שם וברוכי נמי מברכי למ״ש בחה״ר בהא דאין שעת הסכנה ראיה אבל אם היה פסולה מ״ה לא היו ישנים שם דמה נ״מ בה א״נ הואיל ופלוגתא הוא אחמרו אנפשייהו מיהת והבן זה ונ״מ לדינא בזה וכדאמרן: