פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרל:א

כשרים עט״ז וסוכה י״ב א׳ רש״י שם ותוס׳ ז׳ ב׳ ד״ה מחיצה ועב״ח בעל נפש יחוש להביא דפנות מדבר שאין מקבל טומאה וגידולי ארץ ובא״ז הביאו ובא״ר שאין עולם חש לזה ובמשנה כ״ד ב׳ אילן דופן כשר כבסעיף יו״ד א״כ מ״ש מחובר פסול תורה או שאר פסולים וז״ש רש״י וכולן הפסולים ששנינו בסכך דל״ת דקאי אחבילה יע״ש. ודבר שריחו רע לכתחלה לא יעשה ודיעבד ש״ד אף בסכך כבסי׳ תרכ״ט סי״ד. ואותן שעושים סוכה אצל בית הכסא ואשפה במקום צר להם וריח רע מגיע אליהם עסי׳ ע״ט סי״ב ומ״ה יי״ח ולא יברך בהמ״ז שם כי מדרבנן הוא דצריך ברכה במקומו ואם יש לו מקום אחר ודאי לא יעשה במקום זה ואם אין מגיע הריח רק רואה בית הכסא אסור יע״ש. ואם ריח רע שאין דעת אדם סובלתו מ״ה י״ל דפסול תשבו כעין תדורו.: