פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרכז:ב

הישן עט״ז עב״י דבטור יש קיצור לשון מה״ט הוא דבמטה ודאי יש גג להשוכב תחתיה רוחב טפח ויותר וגבוה י״ט היינו מגג השוכב לארץ הא לא״ה אע״ג דהמטה בכללה גבוה י״ט כשירה. והנה באות א׳ ובב״ח זכר המחלוקת ומשמע לרי״ף ור״מ ורא״ש מ״ה פסול תחת המטה כסוכה תחת סוכה דשייך ג״כ בסכך פסול (פסול המטה דלא נעשית לצל רק לשכב עליה וא״נ העמיד לשם צל שם מדרבנן פסולה ברחוק ד״ט משום גזירת תקרה) ולהרז״ה מדרבנן דנראה כעומד בצל אהל לא בצל סוכה ונ״מ בליל א׳ באין לו מקום כ״א תחת המטה (עתוס׳ וירושלמי בטבי) ועסי׳ תרכ״ט במ״א כ״ב ופתיחה כוללת דבר הפסול מדרבנן באם אין לו אחר עושה המצוה ומ״ה יוצא ואפשר אף מברך דכה״ג ל״ג ושם כתבנו שי״ל בין גזירה ובין דבר שנראה מראית העין וכדומה. גם בליל ב׳ אין מברך שהחיינו ולמ״ד דמ״ה לא יצא כה״ג אין יושב בליל א׳ תחת המטה ובליל שני יברך זמן ומיהו גם להרי״ף ור״מ ורא״ש י״ל דלאו מ״ה פסול רק מדרבנן דהוי דומיא דסוכה תחת סוכה והב״ח לא כ״כ וצ״ע לדינא. והמעיין במלחמות משמע סוכה תחת סוכה שהעליון סכך פסול שאין לצל דהא יש תחתון ולשמואל בסוכה יו״ד א׳ למה לי י״ט ביניהם וקיי״ל כוותיה כבסימן תרכ״ח ובהישן ר״י לטעמיה דלא אתי אהל עראי ומבטל לקבע צ״ע ועיין ברמב״ן מזה וברש״י במשנה: