פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תריח:י

שאומר עט״ז מסיק וצ״ע ושלא לומר יעלה ויבא הא בהמ״ז מברך וה״ה ט״ב מברך בלא נחם ועמ״א אות י׳ משמע דעתו להחמיר לומר יעלה ויבא שאין בו חשש ברכה לבטלה אבל אין מקדש יע״ש ואי״ה שם יבואר. ועסי׳ קצ״ו ור״ד במ״א אות כ״א וצ״ע אם הכל כזית וכביצה דמברך רק מדרבנן אם מברך ביוה״כ בסכנה כה״ג עי״ש ואם רופא אחד אומר צריך ואחד אין צריך דספק לחומרא ואוכל יראה דמברך ג״כ בהמ״ז ול״ש זיל הכי לחומרא ואם רשאי לערב דברים המרים עיין בהר״מ ז״ל פי״ד ממ״א ה״י וצ״ע ביוה״כ כה״ג דלא נאמר אכילה רק לא תעינה י״ל אף שלכ״א חייב מ״ה ואין נ״מ הקל הקל תחלה כה״ג וע׳ יומא פ״ה א׳ נכתוב לא תאכל אכילה בכזית ולא צריך שלכ״א ועיין במ״ל פ״ה מיסודי התורה אי בשאר איסורין שלכ״א דרבנן או איסור תורה עכ״פ יש אלא שאין לוקין ומסתברא בחולה שאין סכנה אף דברים שפטור ואסור מדרבנן אין לו ליתן לאכול ולשתות עסי׳ תרי״ב: