פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקפז:א

אם עט״ז. הנה בר״ה כ״ז ב׳ משנה התוקע לתוך הבור ודות לתוך פיטם כו׳ וברייתא התוקע לבור ודות יצא והשמיט פיטם י״ל פיטם אף עומדים בתוכו לא יצאו אבל לפי מ״ש בכ״מ פ״א מהלכות שופר ה״ח בשם רבינו טודרוס הלוי ז״ל דאף בפיטם העומדים בתוכו יצאו ומתני׳ לתוך בלמ״ד שהתוקע עומד בחוץ והכניס שופר בבור ודות ופיטם לא יצא התוקע כו׳ והר״מ ז״ל דקדק בלשונו התוקע בתוך בור ודות בבי״ת שדרך אנשים לעמוד בבור ודות ופיטם חבית אין דרך רק להכניס שופר לתוכו וכן הוא לשון המחבר ז״ל. ומשמע בית הכנסת ל״ש ביה קול הברה מאחר שכולו על הארץ וכמ״ש המ״א ז״ל אות א׳ בדות והיינו דבור בקרקע התוקע והכניס שופר לבור והוא סמוך לו אפ״ה יצויר עירבוב לפי עומק הבור אבל ודאי בבה״כ ל״ש זה הא ריחוק וקירוב זה שייך גם בבה״כ. ובמשנה וכן מי שהיה עובר אחורי ביה״כ מלת וכ״ן קשה עתי״ט וי״ל הדמיון כמו בבור שנים שומעים א׳ יצא וא׳ לא יצא העומד בבור יצא וחוץ לבור לא יצא ה״ה העובר אחורי ביה״כ זה שעומד בביה״כ מסתמא כיון ויצא ועובר מסתמא לא כיון לא יצא עד שידע בבירור שכיון ומדלא תנן אחורי ביה״כ אם קול הברה שמע לא יצא ש״מ דביה״כ יצא ומיהו רחוק מביה״כ לא. והנה התוקע והכניס שופר לבור ועומדים בבור יצאו והוא עצמו לא יצא ומכ״מ שמע מפי מחויב בשופר ומשום הכי תנן לתוך הבור הוא לא יצא הא עומדים בבור יצאו: