פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקעד:ב

ואסור עט״ז הנה י״ל פי׳ התוס׳ דלחשוכי בנים שלא קיים פו״ר שרי ויוסף אע״ג דלא קיים מדת חסידות היה ומדכתבה התורה וליוסף יולד בטרם תבוא שנת הרעב למה לן ש״מ לומר דעכ״פ למי שקיים פו״ר אסור וכמ״ש הב״ח ז״ל דאי מותר לית כאן חסידות דלית דררא דאיסורא יע״ש (כי מלת חסד תוספת עמ״נ והיינו היכא דשייך צד איסור במקום א׳ חסיד עושה לו נדר ותוספת זהירות) והט״ז ז״ל פירש דוקא חשוכי בנים שאין לו כלל שרי הא מי שיש לו רק שלא קיים פו״ר זכר ונקיבה אין לשמש בשני רעבון וביוסף בטרם תבוא כו׳ הא אח״כ לא שימש כיון שהיה לו כבר בן א׳ אף שלא קיים פו״ר. וקודם מ״ת מותר לב״נ ויוסף מדת חסידות ומדכתב קרא וללמוד לנו כו׳ משמע דמ״ה אסור לשמש מטתו בשני רעבון ולחשוכי בנים שאין לו כלל אף מ״ה ליכא ויוסף מ״מ קודם מ״ת כיון שהיה לו כבר בנים כו׳ ועא״ר אות ח׳ כתב דכל שלא קיים פו״ר שרי בכלל חשוכי בנים וה״ה לקיום המין או יצרו תקיף עליו שהביא דברי הט״ז בספר דברי דוד על רש״י ז״ל ואין בידי כעת: