פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקעג:א

אפילו עט״ז הנה פי׳ מלת אפילו כו׳ ולא כפשוטו דד״ת י״ל דסובר ר״ת לאו ד״ת עסי׳ תק״ע במ״א אות ט׳ ולא ס״ל לחלק בין מדינא או מנהגא ול״ג בעומר כו׳ ג״כ אין מתענה חתן רק בימי ניסן מתענה ולא ליהוי עדיפי מר״ח גופא ועא״ר אות ג׳ סיים ג״כ בשם נחלת שבעה וכ״ג כו׳ וסיים המיקל לא הפסיד שלא להתענות חתן בל״ג בעומר וימים שא״א תחנון. וי״ל שט״ו באב יתענה דלא ליהוי עדיף מר״ח אב דלא ס״ל לחלק בין מדינא ובין מנהגא משא״כ להמ״א א״ש וי״ל דוקא בסמוך לו א״נ הואיל ול״ש בר״ח אב חופה ל״ש דלא ליהוי עדיף וכו׳ ותענית יא״צ עסי׳ תכ״ט בט״ז אות ג׳ ותס״ח ה׳ דימים שא״א תחנון אין מתענין בהם יא״צ יע״ש. וכ״ח בכסלו עמ״א אות ב׳ משמע שלא להתענות בכ״ח כסלו יע״ש ובימים שאין מתענה החתן מ״מ יראה שלא ישתכר מטעם קידושין עמ״א. אלמון ואלמנה מתענין ביום חופתן אף לטעם מחילת עונות ואף יש לו אשה במקום שנושאין ב׳ נשים עא״ר אות ב׳. החתן והכלה מתענים עיין אה״ע ס״א ומ״א כאן וי״ל הוא משום קידושין לא מחילת עון די״ל היכא דניצול מחטא כו׳ ויבם ויבמה במקום שנוהגין יבום לטעם שיכור א״צ להתענות דאפילו אנוס ושוגג ולטעם מחילת עון י״ל מתענה ועיין אה״ע ה׳ יבום וצ״ע בזה קס״ו ס״ז ומ״ד ס״ג כשכרותו של לוט בשניהם אין קונה אם לא דבחתן י״ל שאין דעתו מיושבת לחוד נמי אין לקדש לכתחלה: