פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקה:ג

יש להקל עט״ז (יש לגרוס וז״ל הב״י או ז״ל) וסובר הט״ז מ״ש הב״י ולטעמיה אזיל כו׳ וא״כ חולק הוא דבעז לגדל נמי כשהלך המוקצה כו׳ ומ״ש עכו״ם החולב י״ל רבותא אשמעינן אע״ג דחולב למשקין מ״מ ראוי היה ע״י ישראל לחלוב לאוכל ולא חיישינן שיאמר לעכו״ם לחלוב למשקה ועפר״ח אבל הלבוש פי׳ עכו״ם חולב בהמה של עכו״ם דאין הכן בשל עכו״ם וא״כ ל״פ אהמחבר. ובב״י משמע הכריע כהרמב״ן דאפילו לגדל שרי ובש״ע חזר בו ואי״ה במ״א אות ג׳ יבואר עוד. והנה מי שיש לו עז ופרה חולבת רק לשתות החלב מיד ואין ממתין דוקא לעשות גבינות יש לצדד להקל ע׳ אות א׳ ומ״מ אין להקל בפני המון עם: