פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תקא:א

אין עט״ז כפי דעתי ההדיוטית יש בו כוונה והוא דהוקשה לי מה דפריך ביצה ל״א ב׳ וכפירש״י ז״ל דהמקשה סבר זו ואצ״ל זו ומסיק לא זו א״כ אף מוקצה אסור ומתני׳ רבי יהודה כדדייק בדף ב׳ ב׳ ודילמא מתני׳ כר״ש בשבת וה״פ אין מבקעין לא מקורות שנשברו מעי״ט ויכול להסיק כך פשיטא אסור דמכשירין שיכול לעשות מעי״ט אף אם נשברה בי״ט אסור דא״צ לביקוע דיכול להסיק כך עסי׳ תק״ט במ״א ב׳ וכשהוא מבקע בא״א לבשל כך יבקע בקופיץ כמ״ש כאן ס״א וס״ב ולז״א דא״כ היל״ל אין מבקעין לא מהקורות שנשברה מעי״ט או בי״ט ומדתנן לא מקורות ולא מקורה שנשברה בי״ט מכלל דרישא בלא נשברה ומטעם חסרון כיס ונשברה ביום טוב מוקצה כר׳ יהודה דמסתמא חד טעמא דשייך לתרווייהו ועוד א״כ מה איריא בי״ט אף מעי״ט כיון דהטעם משום דאפשר כך משא״כ להמקשה הוי זו ואצ״ל זו ולמסתמא כרבי יהודה וע׳ ירושלמי ה״ג הדא את אמר בי״ט הא עי״ט שרי יראה כהדא דאת אמר בשברי כלים יע״ש ופרושי מפרש דל״ת מלת בי״ט ענין בפ״ע מקורות שלימות או שבורים מעי״ט אין מסיקין בי״ט או כפירש״י כאן דהמקשה סבר זו ואצ״ל זו לכן מפרש דבי״ט נשברה דוקא הוא דאסור הא נשברה מעי״ט שרי וע׳ בהגאון המפרש (ד״ד) עשה כלומר ולמ״ש א״ש ועמ״א ב׳ וי״ב ואי״ה שם יבואר עוד. ערש״י ביצה ב׳ הוסיף לא מן הקורות אפשר שכיון לסדר ירושלמי אין מבקעין מן הקורה ובשבת קנ״ז אין מבקעין מן הקורה וברש״י הקורות והבן. מן קורה הישינה לא הקורה דהיינו רעועה עמ״א אות ב׳ יע״ש היטב: