פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תצ:ב

אין עט״ז בספרד אומרים בי״ט חג המצות את י״ט מקרא קודש כבסי׳ תפ״ז ובאשכנז א״א י״ט מקרא קודש כלל בי״ט ומנהגינו שלא לומר י״ט כלל רק מקרא קודש בי״ט ובחש״מ ג״כ מקרא קודש ובעבודה יעלה ויבוא א״א מקרא קודש והנה מ״ש הר״ב א״א מקרא קודש לא בי״ט וחה״מ י״ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר אבל במוסף אומרים מקרא קודש כמ״ש הב״ח מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף יע״ש ומ״מ אמאי לא כתב שא״א י״ט מקרא קודש ובלבוש ס״ג כתב שא״א את י״ט מקרא קודש לא בי״ט ולא בחה״מ ובס״ט כתב דאמאי לא אמרי׳ בז׳ וח׳ של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש יע״ש והיינו במוסף יע״ש ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו׳ מקרא קודש ומדלגין י״ט בין ביט שחרית ומוסף וחה״מ במוסף אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה א״א רק חג פלוני זכרינו כו׳ ומדלגין מקרא קודש עפר״ח:

והנה טעם מקרא קודש עב״י תפ״ז בשם הרמב״ן ז״ל פ׳ אמור דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר״מ ז״ל עסי׳ ק״ו) ובי״ט י״ל תפלה ד״ת להקבץ בבית ה׳ לקדש יום בתפלה בפרהסי״א יע״ש משמע דבעינן מ״ה עשרה גדולים י״ג שנה וב״ש הענין פרהסיא באה״ע הבא על עכו״ם וכן ויקח בועז עשרה נשים כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוי שלשה) ולפ״ז ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב״ש עיין מ״א סימן נ״ה ז׳ וקצ״ט דבדברי תורה בעינן בידוע שהביאו ב׳ שערות. ואי״ה במ״א ב׳ יבואר עוד: