פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תפב:א

וכשיגמור עט״ז העלה כל שיש לו מצה משומרת משעת לישה שזה לרוב הפוסקים מצה מעליא הוא והוא מחמיר על עצמו כאותן הפוסקים דס״ל משעת קצירה ואין לי אלא כזית שמורה מקצירה יעשה כהרא״ש שיאכל אותו זית מיד ויברך עליו אכילת מצת ומרור בברכה והכריכה יעשה ממצה המשומרת מלישה וכן אפיקומן המשומרת מלישה אבל באין לו חוץ זית משומר מקצירה רק בציקות של גוים שאין משומר בלישה רק מאפייה משומר שא״י בהם לרוב הפוסקים עסי׳ ת״ס מזה יאכל זית מצה שמורה בלישת באחרונה כר״ה והוי קשיא לי טובא במ״ש הרא״ש ז״ל פסחים ק״ך א׳ שוב ראיתי שהפר״ח והח״י עמדו בזה. ועסי׳ תע״ו. ואם אין לו אלא זית א׳ משמורה לכאורה א״צ שלשה מצות בקערה כ״א שנים ללחם משנה ומ״מ שלא לשנות שלשה מצות ועא״ר ואי״ה במ״א יבואר עוד: