פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תעז:ב

משעה עט״ז די״א בעי שימור משעת קצירה ואף יחיד הנוהג כך הוי נדר וכל שלא אכל תוך הסעודה משמורה משעת קצירה חוזר ואוכל לבוש עח״י ו׳. ועפר״ח מ״ש המחבר דיסמוך על מצה שאכל תוך הסעודה דוקא הא לא אכל בסעודה שמורה אף שאכל בראשונה כזית משמורה חוזר ואוכל אפיקומן דהא מצה שמורה ע״כ היה לו בראשונה כבסי׳ תפ״ב יע״ש ולא הבנתי לכאורה דבריו ושוב ראיתי כי דבריו כנים ופריו למאכל ועליהו לתרופה שזה שכתב המחבר במצה שמורה הוא מתשובת הרא״ש כלל כ״ד עב״י ובאר הגולה ואיהו ס״ל דמי שאין לו אלא כזית מצה שמורה אוכל בראשונה ע׳ פסחים ק״כ א׳ ברא״ש הביאו הפר״ח בתפ״ב ואיך כתב בתשובה מצה שמורה כו׳ וממ״נ אלא דלא יצא מה שאכל כזית בראשונה משמורה דאפיקומן זכר לפסח ובעינן יאכל על השובע דוקא ודוקא כשאכל בתוך הסעודה כזית משמורה יצא דהיה נאכל על השובע ואי״ה במ״א ו׳ יבואר עוד: