פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תעה:ח

ועל עט״ז דאף שאוכל תחלה כזית בשביל מרור אפ״ה אין מברך ברכה אחרונה אחריו עסי׳ תע״ג ובמ״א אות ח״י. והוי יודע שהרמב״ן ז״ל בספר הזכות וכ״ה דעת הר״ן ז״ל דיצא ידי מרור בראשונה וטיבול ב׳ להיכרא עפר״ח (וקשה למה לא הביא דעת רש״י ורשב״ם כן פסחים קט״ו א׳ דבעי ב׳ טיבולים יע״ש) ולפ״ז א״צ אח״כ כ״א לאכול מצה ואח״כ הכריכה ומטבלו די״א בלא״ה לטבל הכריכה ולתוס׳ שם ד״ה מתקיף עיקר לצאת אחר המצה כי כן כתיב על מצות והדר מרורים וברכה ראשונה שבירך עולה לכאן ולפ״ז עיכוב הוא לאכול המרור אח״כ בפ״ע תחלה וזה עיקר המצוה ולזה הסכים הפר״ח והע״ץ אות ח׳ ואם אין לו אלא זית מרור בצימצום צ״ע היאך יעשה ויראה שלא לעשות טיבול א׳ דחיובא לדרדקי ויעשה אחר המצה טיבול במרור דזה עיקר המצוה כדכתיבנא ומה שכתב הפר״ח אם בירך ברכה אחרונה על מרור ראשון מברך אח״כ על מרור ב׳ עא״ר לתוס׳ וטור צ״ע לדינא: