פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תעב:ה

ונראה עט״ז. הרא״ש כ״כ פרק ערבי פסחים ק״ח א׳ ועמ״א אות ז׳ פירש דכל שצריך לברך הוי כמוסיף על הכוסות הלכך בין א׳ לב׳ דרשאי לשתות כמבואר בגמרא פסחים קי״ז א׳ ותע״ג ס״ג אין נראה כמוסיף דבלא ברכה שותה ואף לדידן דמברכין על כל כוס הטעם דכל חד מצוה בפ״ע עסי׳ תע״ד ובת״פ ובמ״א משא״כ בין ג׳ לד׳ דאסור לשתות ואם ישתה יצטרך לברך הוי כמוסיף וע״ז מסיים הרא״ש דאין חשש מוסיף על הכוסות כיון דהוברר כו׳ וע״ז הקשה הט״ז דנהי דהרא״ש נקיט תחלה הוי כמוסיף מ״מ לפי מ״ש אח״כ כל שעושה מחמת שלא יצא תחלה אין כאן מוסיף כלל א״כ ל״ב קשה דיותר היה לומר הטעם בין שלישי לרביעי לא ישתה שלא ישתכר ולא יאמר הגדה כמבואר במשנה קי״ז ב׳ וירושלמי משא״כ ב׳ כוסות ראשונות יין שלפני המזון אין משתכר ועסי׳ תע״ט. וכ״כ האגודה פרק ע״פ סימן ל״ב חשש זה ולמה נקט חשש כמוסיף דלא הזכיר במשנה ואין ברור כ״כ דכל שעושה מספק שלא יצא אין חשש מוסיף ועח״י אות י״ד ולמ״ש א״ש.ויש לי קצת קושיא במ״ש הרא״ש כוס רביעי אם שתה בלא הסיבה צריך לברך פה״ג על כוס חמישי משמע על כוס שלישי א״צ לברך והא אסור לשתות בין הכוסות וצריך לברך גם אכוס שלישי דהא תחלה כ״כ הרא״ש דג׳ וד׳ לא ישתה דהוי כמוסיף מה״ט כמ״ש המ״א אות ז׳ ואיך סיים בכוס ד׳ דיברך ולא בכוס ג׳ ויש ליישב דסובר הרא״ש ז״ל דבכוס ג׳ אם שתה תחלה בלא הסיבה אין מברך פה״ג כשחוזר ושותה הואיל ודעתו לשתות כוס רביעי ולהרא״ש על כוס רביעי אין מברך פה״ג עסי׳ תע״ד ה״ה כשחוזר ושותה כוס שלישי ומ״ש תחלה בין ג׳ לד׳ אין לחזור ולשתות הטעם דבין שלישי לרביעי לא ישתה וכמ״ש האגודה ואחר כוס ד׳ הטעם דהוי כמוסיף דיצטרך לברך פה״ג וא״כ שפיר הקשה הט״ז אמאי לא נקיט טעם כולל לתרוייהו. ועמ״א ז׳: