פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מז:ז

ויש עט״ז ועמ״ש במ״א אות ו׳ דס״ל להלבוש בס״ז וח׳ כמ״ש הפר״ח בשם הראב״ד ורשב״א דא״ר אין פוטר כי אם מה ששנה על אתר הא מה שלומד אח״כ לא ומש״ה השמיט ויש להסתפק דאין נ״מ בזה. עתה ראיתי שאינו כן שהרי בסעיף י׳ מבואר שם ההיפוך שכתב וכ״ש אם התחיל ללמוד והפסיק וחוזר ללמוד שבכגון זה אפי׳ באהבה רבה אם התחיל ופסק כשחוזר א״צ לברך ואע״פ שי״ל שזה ההפרש בין ב״ה אפי׳ אין דעתו כלל ונמלך ממש א״צ לברך ובא״ר דוקא כשדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק וא״ש הלשון בס״ז וח׳ מ״מ לא היה להשמיט היש להסתפק כיון דנ״מ טובא כדאמרן ועמ״ש במ״א אות ו׳ בזה ואין להאריך ועמ״ש אי״ה באות ח׳ בזה: