פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מז:ה

אבל עט״ז. מ״ש בשם הרשב״א עי׳ ב״י תי׳ דתמיד מחויבין ללמוד והלבוש כתב ב׳ ברכות בשחר א׳ על של אתמול וא׳ על של היום יע״ש שהאריך. ויש להתבונן הא דאמרו פרק בא סימן (נדה נ״א ב׳) על המצות אין מברכין לאחריהם ובני מערבא כו׳ (וי״ל הא לא הוי מברכין על אחריהם רק להבא לשמור כו׳) ועיין תוס׳ שם וכללא הוא כל שאין אסור לעשות עוד אין מברכין וכמו ציצית כשפושט בלילה וה״ה כלאים דמ״מ לאו משום איסור עשיית המצוה פושט וכ״מ בר״מ הביאו הב״י לעיל סימן כ״ט. ומ״מ יש להתבונן מה האי דכתב דעל התקנות מברכין לאחריהם אם לומר על דרבנן מברכין ולא על ד״ת ולולב בשאר הימים אין ראוי לברך דלא יהיה עדיף מיום ראשון מ״מ נר חנוכה יוכיח דאין מברכין לאחריהם אם לא מצות דרבנן לחוד ותקנות לחוד. ועל לימוד התורה אע״ג דבק״ש יצא י״ח כמבואר בי״ד סימן רמ״ו ומברך לאחריה אדרבה זהו קושייתן דעל דרבנן ראוי לברך אלא דתקנה שאני ועדיין צ״ע: