פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב מז:ב

הכותב עט״ז עיין לבוש וע״צ כתבו הכותב עביד מעשה והלבוש כתב הרהור אין מברכין על המחשבה י״ל לפי מ״ש בסימן ס״ב אם אנוס יהרהר ויצא דהרהור כדיבור דמי ולפי מ״ש בחדושינו ברכות ו׳ ב׳ בתוס׳ ד״ה ורב חסדא שאין זה ברור אי הרהור כדיבור או לאו כדיבור וכדבעינן למימר אי״ה בסימן ס״ב וכאן אין מברכין על הרהור כמו דאין מברכין על ביטול חמץ אע״ג דהוי מ״ע מ״ה כ״ז שלא ביער שאין מברכין על דברים שבלב (עיין תל״א) ומש״ה כשכותב דעביד מעשה מברך ועיין סימן פ״ה. והנה במקום שמותר להרהר כמו בית אמצעי של מרחץ או מקום שאין נקי לגמרי (עיין סימן פ׳ד) צ״ע אם מותר לכתוב שם ד״ת די״ל דכותב הוי כלומד ממש או י״ל והבן. ומ״ש בסופר המעתיק כ״כ המ״א אות א׳: