עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפרי מגדים על אורח חיים

פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תסז:כא

Peri Megadim on Orach Chayim, Mishbezot Zahav 467:21 · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

העוף עט״ז ועמ״א ל״ז ואם נמצא חטה קולף ואם לא קלף ובישל כך אפשר להתיר דהבהוב אין מפליט כלל ובפרט מי שנזהר ומהבהב מעט ועיין עולת שבת בזה:

מ״ש המחבר בס״י וי״א וי״ב וי״ד וט״ו חטה בקועה והר״ב לא הגיה כלום משמע דעת הט״ז לדידן אף באין מבוקעת ועפר״ח סט״ו כ״כ ועח״י צידד בזה ולעיל כתבנו מזה. ואי״ה במ״א ל״ג יבואר עוד. עיין בירושלמי פרק אלו עוברין ה״ה (דפוס דעסויא) רבי ירמיה ור׳ שמואל בר יצחק בשם רב קדירה שבישל מוד״ה לא יבשל מאותו מין עד לאחר הפסח הא ממין אחר מותר לאחר ג׳ תבשיל (ופריך) כשם שמבטל אינו מינו כך יבטל מינו. מין מעורר מינו לאסור עכ״ל ופי׳ הגאון המפרש צ״ל להגיה חמירא ובתוס׳ שם ד״ה ובלבד הניח דברי הטור בצ״ע בסימן קכ״א בי״ד דמכאן מוכח דנט״ל מותר ע״י ג״פ הגעלה יע״ש. וי״ל דשמא בבלי דף למ״ד חולק על ירושלמי הואיל ועיקרו מ״ה או יאמר דכר״י סובר רב במינו במשהו ואין ראיה מכ״ח ישבר דמשהו נשאר בתוכו בכלי חרס ומעורר מינו כדמסיק בירושלמי וגזירת הכתוב הוא ערא״מ פרשת צו משא״כ לדידן דבטל מינו ע״כ התורה העידה על כ״ח שאין הגעלה פועל כלל בו ועדיין צ״ע ומהא דירושלמי י״ל ראיה למ״ש בי״ד צ״ט ס״ז בשם הרשב״א ז״ל דע״י הגעלה ג״פ איקלש טעמא וא״א ליתן טעם ממש בשום תבשיל כ״א כ״ש ובטל הוא משא״כ שם:

אמר הכותב ראיתי לרשום כאן קצת דינים הן מה שכבר רשמתיו ובקיצור והן מחודשים קצת. א׳ מ״ש באות יו״ד במעשה דק״ק קאמרנא קמח ממצה טחונה עם שומן וביצים ומצאו חטה אי הוי מי פירות יש לדון בו הואיל וכבר היה מים במצה אע״פ שנתייבש באפייה מ״מ מעוררין כח המים עם השומן ומחמצין החטה ועשו״ת הר״ן ז״ל סי׳ נ״ט חטה מבוקעת שאסרו מחמת לחות שיצאו מהם השיב א״כ אח״כ הוי מי פירות עם מים יע״ש היטב אע״פ שכבר נתייבש ונטחן קמח וי״ל התם תפחו מקודם יע״ש היטב. וגם י״ל הוי מי פירות ומעט כח המים באפייה נוקשה כל שאין כרת בטל בס׳ עסי׳ תמ״ז במ״א י׳ ותס״ז בזה במ״א ג׳. ב׳ בשו״ת שבות יעקב חלק שני סי׳ י״ז סובין ומורסן לכ״ע בתרנגולת הוי כמעוכל יע״ש וצ״ע באין ה״מ ובה״מ מקילין בחטה שבורה וצ״ע. מ״ש שם הרבה פוסקים מתירים אף בחטה שלימה ובד״מ משמע דבשלימה אין ספק ואסור בה״מ ועמ״א שם ואפשר סובין נוקשה הוי ומעט קמח שהיה דבוק בו י״ל הוי כמעוכל. ג׳ אם נמצא חטה בכלי עץ שהיה בשר כשר עם ציר הרבה ונתבטל קודם הפסח בששים עד הלילה ונטלו החטה משם י״ל בפסח מותר דיעבד עכ״פ אם שמוהו בשר בכלי הזה דאין חוזר וניעור דיעבד וכה״ג בשאר איסורין ביש ששים מותר לבשל בקדירה אע״ג דנוגע האיסור בהכלי או בכף משא״כ כשלא היה ציר רק מעט וכדומה הנה יש מליחה לכלים להבליע ואוסר דיעבד אם הניחה בכלי תוך הפסח דאין ביטול בכלי כבסי׳ תנ״א במ״א אות נ״א ואות ך׳ ולכתחלה להניח שם י״ל דאסור לחוש לדיעה דחוזר וניעור ודיעבד קיי״ל דאין חוזר וניעור אף ליתן מהלח לדבר אחר ולחמם כל שאין יבש כיבש. ד׳ מ״ש הט״ז באות ך׳ מה שלמעלה מציר שרי צ״ע כי בי״ד מיירי לענין דם אין מפעפע למעלה משא״כ שאר איסורין עכ״פ מידי מליחה לא גרע ציר זה וציר הנוטף מבשר מליח אף שנאכל מחמת מלחו רותח הציר כמבואר בי״ד צ״א ס״ה בהג״ה שלישית ועשו״ת ב״ח סי׳ נ״ד וא״כ אם נמצא חתיכה מקצתה תוך ציר ותחתיה חטה אז אף מה שלמעלה מציר אותה חתיכה אסורה כולה מדין מליחה וכמו טמא מליח וטהור טפל ונגע בקצה האחר ומ״ש הר״ב בי״ד דאין אוסר מה שלמעלה מכבישה היינו במים ומשקה לא בציר מליח וכבר הערתי בפריי בי״ד מזה ובש״ך א׳ בק״ה שם. ובה״מ ומניעת שמחת י״ט המצדד להתיר אותה חתיכה גופא כמו עוף שלם אין לגעור בו. ה׳ חמץ אי מקרי דשיל״מ כתבנו מזה ובי״ט אחרון בנוקשה בששים דמותר לשהותו אי חמור מיום שביעי או יום א׳ של פסח דהתם י״ל דמש״ה לא מקרי דשיל״מ דאסור לשהותו לדידן כתבנו לעיל מזה: ואגב אכתוב אם א׳ בישל דם דגים מכונס הרבה בכלי עם קשקשים דשרי כבסי׳ ס״ו בי״ד ונפל מעט דם בהמה שיש ששים לתוכה אם בכ״ר שרי ובכ״ש דאין מבשל י״ל דהוי דשיל״מ יבשל וירויח מד״ת לדרבנן דם שבישל השתא אם מרויח דרבנן אע״פ שנשאר ד״ת כההוא דשו״ת צ״צ ס״ט בפריי לי״ד ק״ב ופר״ח ז׳ ביצה טריפה בי״ט כ״ש כה״ג ותליא בהא דכלי בין הכלים הוצאות מעט עצים מעשר שני חוץ לירושלים אם יש דרך לירושלים כ״ש אם נתקרר ורצה להחם דאין רשאי כ״א שיחמם וכ״ת בתר שמא ודם דגים אפשר לא מקרי דם הא בורכא דבכריתות ריש דם שחיטה כל דם אף דגים במשמע אי לאו מיעוטא יע״ש. ו׳ עמ״ש בפתיחה ריש הספר הרבה חידושי דינים. ועש״ך י״ד ק״ב כלי בין הכלים משהה מעל״ע ומרויח מדין תורה לד״ס ה״ה דם כה״ג. ושם כתבנו עיסה ששהתה עשר מנוטין בלי עסק ולשו אח״כ ב׳ עיסות ונתערבו שלשתן ואפה א׳ מהן ושתים שהו עשר מנוטין בשולחן ספק תורה אם נאמר היתר בהיתר מ״ה אין בטל עט״ז י״ד ק״ב בשם הר״ן א״כ לא נתבטל תחלה שלשתן ועתה ב׳ הנשארות ספק תורה ואסורין ואף שלשתן בגדר הספק מ״מ צ״ע בזה וכ״ש אם נאכל א׳ מהן וכפתיחה הארכנו: